BIB004

תרגום השבעים

המאמר עוסק בתרגום השבעים, גרסה יוונית של המקרא העברי מן המאה ה-3 לפני הספירה, שנועדה ליהודים דוברי יוונית. תרגום השבעים, שנעשה באלכסנדריה, השפיע רבות על הנוצרים הראשונים. הוא כולל ספרי מקרא שונים, והיא נעשתה ביוזמת המלך תלמי השני.

8 דקות תרגום השבעים תרגום המקרא המקרא העברי

למידע נוסף

ניתן לעיין ב:

הסתירות

מבוא

שפה מתפתחת, וטקסטים עתיקים הופכים במהרה לבלתי נגישים לציבור הרחב, וקריאתם מוגבלת לעילית אינטלקטואלית ששולטת בשפות עתיקות אלה. המקרא אינו חורג מכלל זה; לכן נדרשו לאורך הדורות תרגומים, כדי שהעם יוכל לשמור על עצמאותו בגישה לטקסט קדוש זה.

התרגום הראשון של , שנכתב בעברית, היה העתקת הטקסטים הללו ליוונית בדייקנות רבה ככל האפשר. תרגום זה ידוע בשם תרגום השבעים.

במהלך סדרה זו נבחן את התרגומים הרבים שנדרשו לאורך הדורות כדי לאפשר לציבור הרחב גישה לכתבים יוצאי דופן אלה.

אין כוונה להתאים טקסט זה לשינויים חברתיים, אלא רק להנגיש אותו לכלל הקוראים.

א. תרגום השבעים

תרגום השבעים הוא תרגום יווני של (הברית הישנה) שנעשה במאה ה-3 לפני הספירה (270 לפני הספירה), בעיקר עבור יהודים דוברי יוונית במצרים.

באותה תקופה חיו יהודים רבים מחוץ לארץ ישראל ודיברו יוונית כשפת יומיום.

התרגום נעשה על ידי קבוצות של מתרגמים שעבדו באלכסנדריה. הם תרגמו את הטקסטים העבריים ליוונית, ויצרו כך גרסה נגישה לקהל רחב יותר.

תרגום זה היה בשימוש נרחב בקרב הנוצרים הראשונים והשפיע על הלטינית ועל תרגומים מאוחרים אחרים

ב. רשימת הספרים שתורגמו בתרגום השבעים

תרגום השבעים הוא תרגום יווני של הברית הישנה שנעשה בין המאה ה-3 למאה ה-2 לפני הספירה. אלה החיבורים העיקריים שתורגמו:

: חמשת הספרים הראשונים של (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים).

ספרי ההיסטוריה: יהושע, שופטים, רות, שמואל א' וב', מלכים א' וב', דברי הימים א' וב', עזרא א' וב', אסתר, נחמיה, טוביה, יהודית, מקבים א' וב'.

ספרי השירה: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, קהלת, חכמת שלמה, בן סירא.

ספרי הנביאים: ישעיהו, ירמיהו, איכה, יחזקאל, דניאל, הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי.

בנוסף לספרים אלה, כולל תרגום השבעים גם כמה ספרים אפוקריפיים שאינם נמצאים בקאנון העברי.

ג. אילו חיבורים תורגמו כדי ליצור את תרגום השבעים?

הטקסטים שתורגמו לתרגום השבעים נלקחו בעיקר מכתבי היד העבריים שהיו זמינים באותה תקופה. הנה כמה פרטים על מקורם:

כתבי יד עבריים: מתרגמי תרגום השבעים השתמשו בכתבי יד עבריים, שהיו הגרסאות העתיקות והאמינות ביותר שהיו זמינות. כתבי יד אלה נשמרו לעיתים קרובות בספריות ובמרכזי לימוד יהודיים.

אלכסנדריה: התרגום נעשה באלכסנדריה, עיר שחיה בה קהילה יהודית גדולה דוברת יוונית. בזכות ספריית אלכסנדריה הייתה למתרגמים גישה לאוסף עשיר של טקסטים עבריים.

בקשה מלכותית: לפי המסורת המובאת באיגרת אריסטיאס, התרגום נעשה ביוזמת המלך תלמי השני פילדלפוס, שביקש מחכמי היהודים לתרגם את כתבי הקודש העבריים ליוונית עבור ספרייתו.

חכמים יהודים: 72 חכמים יהודים, שישה מכל שבט מישראל, נבחרו לבצע תרגום זה. הם עבדו באופן עצמאי, אך תרגומיהם התגלו כזהים כאשר הושוו.

נתונים אלה מראים שמתרגמי תרגום השבעים עבדו עם מקורות אמינים מאוד ונקטו הליכים קפדניים כדי להבטיח את נאמנות תרגומם.

עם זאת, אנו יכולים להביע כמה הסתייגויות מהרעיון שחכמים יהודים תרגמו את הטקסטים העבריים הללו בנפרד והגיעו לאותן תוצאות. נראה סביר יותר שעבודה משותפת, שאיחדה את ידיעותיהם של חכמים אלה, הביאה לתרגום אמין ככל האפשר.

בנוסף, חיוני להכיר בכך שחכמים יהודים אלה ראו בטקסטים שתרגמו טקסטים קדושים. הדבר הניע אותם לעבוד בקפדנות ובכבוד רב ביותר.

ד. ערכו המשמעותי ותועלתו של תרגום זה

תרגום השבעים הטביע חותם משמעותי לא רק בתקופת פרסומו, אלא גם לאורך כל תולדות העברת המקרא.

1. נגישות והפצה

שפה משותפת: תרגום השבעים הנגיש את הטקסטים העבריים ליהודי התפוצות שדיברו יוונית כשפת יומיום. בתקופה ההלניסטית הייתה היוונית שפה משותפת, דבר שהקל על הפצת כתבי הקודש היהודיים ברחבי אגן הים התיכון.
הקאנון הראשון: הוא שימש צורת קאנון ראשונה של המקרא עבור הקהילות הנוצריות הראשונות, זמן רב לפני קביעת .

2. השפעה על הנצרות

ציטוטים בברית החדשה: תרגום השבעים שימש בהרחבה את מחברי הברית החדשה. ציטוטים רבים מן הברית הישנה בברית החדשה לקוחים מתרגום השבעים ולא מהטקסט העברי.
תיאולוגיה נוצרית: התיאולוגיה הנוצרית נשענה לעיתים קרובות על הניסוחים של תרגום השבעים, ובכך השפיעה על התפתחות העיקרים הדוגמטיים של הנצרות.

3. תרומה ספרותית וטקסטואלית

שימור הטקסטים: תרגום השבעים סייע לשמר טקסטים מקראיים מסוימים שכתבי היד העבריים המקוריים שלהם אינם קיימים עוד או שהם קטועים.
ביקורת הטקסט : הוא מציע גרסה מקבילה המאפשרת לחוקרים להשוות בין הטקסטים העבריים והיווניים כדי להבין טוב יותר את הגרסאות השונות ואת מסורות הטקסט.

4. השפעה תרבותית
השפעה הלניסטית: בכך שהכניס את כתבי הקודש העבריים לעולם היווני, עודד תרגום השבעים חילופי תרבות ורעיונות בין המסורת היהודית למסורת היוונית.
ליטורגיה ופרקטיקות דתיות: הוא עיצב את הליטורגיה ואת הפרקטיקות הדתיות של הקהילות היהודיות ההלניסטיות ושל הקהילות הנוצריות הראשונות.

5. עדות היסטורית

הקשר היסטורי: תרגום השבעים מציע מבט יקר ערך על היהדות ההלניסטית ועל תנאי החיים של הקהילות היהודיות בתפוצות באלכסנדריה.
התפתחות הקאנון: הוא מתעד את התפתחות הקאנון המקראי ואת הספרים השונים שנכללו בו או הוצאו ממנו בתקופות שונות.

תרגום השבעים הוא הרבה יותר מתרגום פשוט; הוא גשר תרבותי ודתי שאִפשר את הפצת הטקסטים המקראיים והשפיע עמוקות על היהדות ועל הנצרות. ערכו אינו טמון רק בתוכנו הטקסטואלי אלא גם בתפקידו ההיסטורי והתיאולוגי.

ה. האם תרגום השבעים עדיין מועיל בימינו?

תרגום השבעים הוא משאב חיוני לחוקרים, המאפשר להם להשוות בין הגרסאות היווניות והעבריות של הטקסטים המקראיים, ובכך להציע תובנות על שינויי נוסח ועל מסורות כתבי היד.

מחברי הברית החדשה ציטטו לעיתים קרובות את תרגום השבעים. לפיכך, הבנת גרסה זו חיונית כדי לתפוס את ההקשר ואת ההפניות המקראיות שבהם השתמשו הנוצרים הראשונים.

הוא מילא גם תפקיד מכריע בהתפתחות הקאנון הנוצרי של הברית הישנה, שכן הכנסיות הנוצריות הראשונות אימצו את תרגום השבעים כטקסט המקראי העיקרי.

לבסוף, תרגומי המקרא המודרניים מביאים לעיתים קרובות בחשבון את תרגום השבעים כדי לתפוס את הניואנסים והפרשנויות של הטקסטים העתיקים.

מסקנה

לתרגום השבעים הייתה השפעה מרכזית בתקופתו, והיא הגיעה אף לכנסייה של המאות הראשונות. גם כיום הוא יקר ערך ללימודי המקרא.

לדוגמה, תוכנת Logos כוללת כעת את תרגום השבעים עם התרגום הצרפתי של Pierre Guiguet, תחת הכותרת "La Septante rejoint Logos : Une avancée majeure pour les théologiens".

גרסה זו נותרת חיונית לחוקרים ושימושית לכל מי שקורא את עבודותיהם.

La traduction des Septante. L'article traite de la traduction des Septante, une version grecque de la Bible hébraïque du 3ème siècle avant Jésus-Christ pour les Juifs de langue grecque. Réalisée à Alexandrie, la Septante a largement influencé les premiers chrétiens. Elle inclut divers livres bibliques et a été initiée par le roi Ptolémée II. Introduction. Une langue évolue, et les textes anciens deviennent rapidement inaccessibles au grand public, limitant leur lecture à une élite intellectuelle maîtrisant ces langues anciennes. La Bible n'échappe pas à cette règle ; ainsi, des traductions ont été nécessaires au fil des siècles afin de permettre au peuple de conserver son autonomie dans l'accès à ce texte sacré. La première traduction de la Bible hébraïque, rédigée en hébreu, a consisté à transcrire ces textes avec la plus grande rigueur possible en grec. Cette traduction est connue sous le nom de Septante. Nous examinerons au cours de cette série les nombreuses traductions qui ont été nécessaires à travers les siècles pour permettre au grand public d'accéder à ces écrits remarquables. Il ne s'agit pas d'adapter ce texte aux évolutions sociétales, mais uniquement de le rendre accessible à l'ensemble des lecteurs. I. La traduction des Septante. La Septante est une traduction grecque de la Bible Hébraïque ('Ancien Testament) réalisée au 3ème siècle avant Jésus-Christ (270 avant Jésus-Christ), principalement pour les Juifs de langue grecque en Égypte. À l'époque, beaucoup de Juifs vivaient en dehors de la Palestine et parlaient le grec comme langue vernaculaire. La traduction a été réalisée par des groupes de traducteurs qui ont travaillé à Alexandrie. Ils ont traduit les textes hébreux en grec, créant ainsi une version accessible à une plus grande audience. Cette traduction a été largement utilisée par les premiers chrétiens et a influencé la Vulgate latine et d'autres traductions ultérieures II. Liste des livres traduits dans la Septante. La Septante est une traduction grecque de l'Ancien Testament réalisée entre le 3ème et le 2ème siècle avant Jésus-Christ. Voici les documents principaux qui ont été traduits : Le Pentateuque : Les cinq premiers livres de la Bible hébraïque (Genèse, Exode, Lévitique, Nombres, Deutéronome). Les Livres Historiques : Josué, Juges, Ruth, 1 et 2 Samuel, 1 et 2 Rois, 1 et 2 Chroniques, 1 et 2 Esdras, Esther, Néhémie, Tobie, Judith, 1 et 2 Macchabées. Les Livres Poétiques : Psaumes, Proverbes, Job, Cantique des Cantiques, Ecclésiaste, Sagesse de Salomon, Ecclésiastique (Siracide). Les Livres Prophétiques : Isaïe, Jérémie, Lamentations, Ezéchiel, Daniel, Osée, Joël, Amos, Abdias, Jonas, Michée, Nahum, Habacuc, Sophonie, Aggée, Zacharie, Malachie. En plus de ces livres, la Septante inclut également quelques livres apocryphes qui ne se trouvent pas dans le canon hébreu. III. Quels ouvrages ont été traduits pour constituer la Septante ?. Livres apocryphes Les textes traduits pour la Septante ont été principalement extraits des manuscrits hébreux disponibles à l'époque. Voici quelques détails sur leur origine : Manuscrits Hébreux : Les traducteurs de la Septante ont utilisé des manuscrits hébreux, qui étaient les versions les plus anciennes et les plus fiables disponibles. Ces manuscrits étaient souvent conservés dans des bibliothèques et des centres d'apprentissage juifs. Alexandrie : La traduction a eu lieu à Alexandrie, une ville où une importante communauté juive de langue grecque vivait. Les traducteurs avaient accès à une riche collection de textes hébreux grâce à la Bibliothèque d'Alexandrie. Demande Royale : Selon la tradition rapportée dans la Lettre d'Aristée, la traduction a été initiée par le roi Ptolémée II Philadelphe, qui a demandé aux sages juifs de traduire les Écritures hébraïques en grec pour sa bibliothèque. Savants Juifs : 72 érudits juifs, six de chaque tribu d'Israël, ont été sélectionnés pour réaliser cette traduction. Ils ont travaillé de manière indépendante, mais leurs traductions se sont avérées identiques lorsqu'elles ont été comparées. La lettre d'Aristée Ces éléments montrent que les traducteurs de la Septante ont travaillé avec des sources très fiables et ont suivi des procédures rigoureuses pour garantir la fidélité de leur traduction. Nous pouvons toutefois exprimer quelques réserves concernant l'idée que des érudits juifs auraient traduit ces textes hébreux séparément et obtenu les mêmes résultats. Il semble plus probable qu'un travail collaboratif, combinant les connaissances de ces érudits, ait conduit à une traduction aussi fiable que possible. En outre, il est essentiel de reconnaître que ces érudits juifs considéraient les textes qu'ils traduisaient comme sacrés. Cela les a incités à travailler avec une rigueur et un respect extrêmes. IV. La valeur significative et l'utilité de cette traduction. La traduction de la Septante a exercé une influence significative non seulement à l'époque de sa publication, mais également tout au long de l'histoire de la transmission de la Bible. 1. Accessibilité et Diffusion Langue Commune : La Septante a rendu les textes hébraïques accessibles aux Juifs de la diaspora qui parlaient le grec comme langue vernaculaire. À l'époque hellénistique, le grec était la lingua franca, facilitant ainsi la diffusion des Écritures juives à travers le bassin méditerranéen. Premier Canon : Elle a servi de première forme canonique de la Bible pour les premières communautés chrétiennes, bien avant la fixation du canon hébraïque. 2. Influence sur le Christianisme Citations dans le Nouveau Testament : La Septante a été largement utilisée par les auteurs du Nouveau Testament. De nombreuses citations de l'Ancien Testament dans le Nouveau Testament sont tirées de la Septante plutôt que du texte hébreu. Théologie Chrétienne : La théologie chrétienne s'est souvent appuyée sur les formulations de la Septante, influençant ainsi le développement doctrinal du christianisme. 3. Contribution Littéraire et Textuelle Préservation des Textes : La Septante a aidé à préserver certains textes bibliques dont les manuscrits hébreux originaux n'existent plus ou sont fragmentaires. Critique textuelle : Elle offre une version parallèle qui permet aux chercheurs de comparer les textes hébraïques et grecs pour mieux comprendre les variations et les traditions textuelles. 4. Impact Culturel Influence Hellénistique : En intégrant les Écritures hébraïques dans le monde grec, la Septante a favorisé un échange culturel et intellectuel entre les traditions juive et grecque. Liturgie et Pratiques Religieuses : Elle a façonné la liturgie et les pratiques religieuses des communautés juives hellénistiques et des premières communautés chrétiennes. 5. Témoignage Historique Contexte Historique : La Septante offre un aperçu précieux du judaïsme hellénistique et des conditions de vie des communautés juives en diaspora à Alexandrie. Évolution du Canon : Elle documente l'évolution du canon biblique et les divers livres qui ont été inclus ou exclus à différentes périodes. La Septante est bien plus qu'une simple traduction ; elle est une passerelle culturelle et religieuse qui a permis la diffusion des textes bibliques, influençant profondément le judaïsme et le christianisme. Sa valeur réside non seulement dans son contenu textuel mais aussi dans son rôle historique et théologique. V. La Septante est-elle encore utile de nos jours ?. La Septante est une ressource essentielle pour les chercheurs, leur permettant de comparer les versions grecques et hébraïques des textes bibliques, et d'offrir ainsi des perspectives sur les variations textuelles et les traditions manuscrites. Les auteurs du Nouveau Testament ont fréquemment cité la Septante. Par conséquent, la compréhension de cette version est indispensable pour saisir le contexte et les références scripturaires employées par les premiers chrétiens. Elle a également joué un rôle déterminant dans le développement du canon chrétien de l'Ancien Testament, les premières Églises chrétiennes adoptant la Septante comme texte scripturaire principal. Enfin, les traductions modernes de la Bible tiennent souvent compte de la Septante pour appréhender les nuances et interprétations des anciens textes. Conclusion. La traduction des Septante a exercé une influence majeure à son époque, touchant même l’église des premiers siècles. Aujourd’hui encore, elle est précieuse pour les études bibliques. Par exemple, le logiciel Logos inclut désormais la Septante avec la traduction française de Pierre Guiguet, sous le titre « La Septante rejoint Logos : Une avancée majeure pour les théologiens ». Cette version reste essentielle pour les chercheurs et utile pour tous ceux qui lisent leurs travaux.