Étude 1 sur 9 · Annonce de la naissance du Messie Jésus

  1. לימוד 1: הבשורה על הולדת ישוע המשיח
  2. Étude 2 : La généalogie ou les généalogies
  3. Étude 3 : Jésus est le maître du sabbat
  4. Étude 4 : La Messianité de Jésus
  5. Étude 5 : La Rédaction et la Compilation des textes de l’Ancien Testament
  6. לימוד 6: מספר הדורות המדויק אצל מתי?
  7. Étude 7 : Jésus hériterait-il le trône de David ?
  8. Étude 8 : Sadducéens
  9. Étude 9 : Conduis-moi sur le rocher que je ne puis atteindre

חיי ישוע עד גיל 12

  • הבשורה על הולדת ישוע המשיח

    המאמר עוסק בבשורת המלאך גבריאל למרים על הולדת ישוע בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את היווצרותו ברחם מכוח רוח הקודש. הוא בוחן גם את ההקשרים הנבואיים והמשפחתיים הקשורים לאירוע מרכזי זה בנצרות.

    דָּנִיֵּאל 8.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו׃
    קרא עוד
  • אילן היוחסין או אילנות היוחסין

    המאמר בוחן את אילנות היוחסין של ישוע אצל מתי ולוקס, המשקפים הן את מוצאו המלכותי דרך יוסף והן את אנושיותו דרך מרים. סיפורים משלימים אלה מדגישים את הדואליות האלוהית והאנושית של ישוע ומחזקים את הלגיטימיות המשיחית שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • ישוע הוא אדון השבת

    ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.23-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • משיחיותו של ישוע

    בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.1-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃והגדול בכם יהי לכם למשרת׃כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
    קרא עוד

תולדות המקרא

  • כתיבתם וליקוטם של טקסטי הברית הישנה

    מאמר זה בוחן את הכתיבה המורכבת של הברית הישנה, מההעברה בעל פה ועד הליקוט הכתוב. הוא סוקר חלקים שונים של המקרא העברי, כגון ספרי ההיסטוריה המגוללים את תולדות ישראל, וספרי השירה המציעים הגות על האמונה. גם הכתבים הנבואיים נבחנים, תוך הדגשת קריאותיהם של הנביאים לתשובה. השפעתם של טקסטים אלה, שהייתה בתחילה מוגבלת לעם היהודי, היא כיום עולמית.

    קרא עוד

הסתירות

  • מספר הדורות המדויק אצל מתי?

    המאמר בוחן את הפער לכאורה בין שלושה עשר לארבעה עשר דורות המוזכרים במתי 1.17, הנפתר בהכללת מרים בשושלת היוחסין. הדבר משקף כוונה תאולוגית שלפיה המשיח אינו נולד מאדם אלא מתעבר מרוח הקודש, ובכך מוחזרת הלכידות של הכתובים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃
    קרא עוד
  • האם ישוע יירש את כיסא דוד?

    המאמר מבהיר סתירה לכאורה בעניין ישוע וכס דוד. הוא מסביר כיצד שושלות היוחסין של מתי ושל לוקס, אף שהן נבדלות, משלימות זו את זו כדי להבטיח שלישוע יש לגיטימיות משפטית וטבעית כאחת, בלי קשר לשושלת המקוללת של יהויקים.

    1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובני יהויקים יכניה בנו צדקיה בנו׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הצדוקים

    הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    קרא עוד

דבר של ידיד

  • בצור יָרוּם ממני תנחני

    המאמר מפתח את הנושא של תהילים 61:3, שבו דוד מבקש מאלוהים להוביל אותו אל "סלע" שאין ביכולתו להגיע אליו בכוחותיו. ה"סלע" הזה מסמל ביטחון ושלווה, והכותב מדגיש את הצורך באמונה בישוע, "הסלע הרוחני" שלנו, כדי להגיע אל השלווה הזאת.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃
    קרא עוד
להרחבה