• INF048 קודקס סינאיטיקוס

    קודקס סינאיטיקוס הוא כתב יד מקראי יווני מן המאה הרביעית, שגילה טישנדורף ב-1844 במנזר סנט קתרין שבסיני. הוא כולל את הברית החדשה כולה, חלק גדול מן הברית הישנה ביוונית (תרגום השבעים) וכן את איגרת ברנבא ואת הרועה של הרמס. כטקסט מסוג אלכסנדרוני, הוא חיוני לביקורת הטקסט. הוא מפוצל בין הספרייה הבריטית, סנקט פטרבורג, לייפציג וסיני, ממוחשב כולו וניתן לעיון באינטרנט.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF049 גילויו של טישנדורף

    בשנת 1844 גילה קונסטנטין פון טישנדורף במנזר סנט קתרין שבסיני קלפים עתיקים שנועדו לשריפה. לאחר שלושה מסעות הוא זיהה ב-1859 את קודקס סינאיטיקוס והשיג אותו – אחד מכתבי היד השלמים העתיקים ביותר של כתבי הקודש היווניים (המאה הרביעית), המכיל את הברית הישנה ואת הברית החדשה וכן את איגרת ברנבא ואת הרועה של הרמס. תגלית חשובה זו השפיעה עמוקות על ביקורת הטקסט המקראית.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF050 קודקס ואטיקנוס

    קודקס ואטיקנוס, המתוארך לשנים 300 עד 325 לספירה, הוא אחד מכתבי היד המקראיים השלמים העתיקים ביותר ביוונית. הוא שמור בספרייה האפוסטולית של הוותיקן ברומא ומכיל את התנ״ך ואת הברית החדשה, וכן את איגרת ברנבא ואת הרועה של הרמס. מהסוג האלכסנדרוני, הוא קרוב מאוד לטקסטים המקוריים ומהווה נקודת ייחוס מרכזית לביקורת הטקסט. הוא עבר דיגיטציה בשנת 2019 וכעת הוא נגיש באינטרנט לכל החוקרים.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF051 קודקס אלכסנדרינוס

    קודקס אלכסנדרינוס הוא כתב יד מקראי יווני מהמאה החמישית, המורכב מ-773 דפי קלף ומכיל את רוב התנ״ך ואת רוב הברית החדשה. מקורו באלכסנדריה, והוא הוענק למלך צ'ארלס הראשון מלך אנגליה בשנת 1628 בידי הפטריארך קיריל לוקריס. הוא שמור כיום בספרייה הבריטית בלונדון, שייך למשפחה הביזנטית של הנוסח, ומהווה עד מרכזי לביקורת הטקסט ולתולדות מסירת הכתובים.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF052 קודקס אפרים רסקריפטוס

    קודקס אפרים רסקריפטוס הוא כתב יד פלימפססט מהמאה החמישית (400-440 לספירה), שגילה טישנדורף בשנת 1840 והוא שמור בספרייה הלאומית של צרפת. הוא כתוב ביוונית באותיות אונציאליות, כולל חלקים מהתנ״ך ומהברית החדשה ושייך למשפחה האלכסנדרונית של הנוסח המקראי, הנחשבת קרובה למקור. הוא יסודי לביקורת הנוסח ולתולדות העברת כתבי הקודש.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF053 קודקס בזה

    קודקס בזה קנטברגיינסיס הוא כתב יד דו־לשוני, יווני-לטיני, של הברית החדשה, המתוארך לשנת 400-420 לספירה בקירוב. הוא נקרא על שם תיאודור בזה, שתרם אותו לקיימברידג׳ בשנת 1581, והוא כולל את הבשורות ואת מעשי השליחים בכ־406 דפים. סדר הבשורות הבלתי רגיל בו (מתי, יוחנן, לוקס, מרקוס) ושייכותו לנוסח המערבי הופכים אותו לעד יוצא דופן לביקורת הנוסח ולתולדות העברת כתבי הקודש.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF054 קודקס קלרמונטנוס

    קודקס קלרמונטנוס (קודקס Dp או 06) הוא כתב יד דו־לשוני, יווני־לטיני, מהמאה ה־6, המכיל את איגרות פאולוס וקטלוג סטיכומטרי. הוא התגלה בקלרמון־אן־בובזי בידי תיאודור דה בז והוא שמור בספרייה הלאומית של צרפת. הוא מורכב מ־533 דפים, שייך למשפחת הנוסח המערבי ומהווה עד יוצא דופן לביקורת הנוסח ולתולדות מסירת כתבי הקודש.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF055 קודקס גיגס

    קודקס גיגס, או ״ביבליית השטן״, הוא כתב היד הגדול ביותר מימי הביניים הידוע לנו, שנכתב בסביבות שנת 1200 במנזר בנדיקטיני בבוהמיה. הוא כולל את כל כתבי הקודש בלטינית, חיבורים של יוספוס פלביוס ושל איזידור מסביליה וכן חיבורים רפואיים. מכיוון שהוא שייך לנוסח המערבי, הוא יקר ערך לביקורת הנוסח. אגדה מימי הביניים מייחסת את כתיבתו בלילה אחד לנזיר הרמן המתבודד, שהשטן סייע בידו.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF057 בעלי המסורה

    בעלי המסורה היו חכמים יהודים שפעלו מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה העשירית, והופקדו על שמירת נוסח המקרא העברי. הם פיתחו את המסורה, מערכת של סימנים דיאקריטיים לקביעת הניקוד וההגייה של כתבי הקודש. עבודתם הניבה את הנוסח המסורתי, מקור יסוד לתרגומי המקרא המודרניים ולביקורת הנוסח.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF067 המהדורות הביקורתיות

    המהדורות הביקורתיות של הטקסטים המקראיים הן מהדורות מדעיות שמטרתן לשחזר את הטקסטים המקוריים על סמך כתבי יד עתיקים. הן בוחנות את הגרסאות השונות של הנוסח וכוללות מערכת הערות ביקורתית מפורטת. הידועות שבהן: Biblia Hebraica Stuttgartensia עבור התנ״ך העברי, Nestle-Aland עבור הברית החדשה היוונית, ותרגום השבעים (Septuaginta) עבור התרגום היווני של התנ״ך. כלים אלה הכרחיים לחוקרים, לתאולוגים ולמתרגמים.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF072 Textus Receptus

    Textus Receptus הוא קובץ של הטקסט היווני של הברית החדשה שפורסם לראשונה על ידי ארסמוס בשנת 1516. הוא תוקן על ידי אסטיין, בזה והאחים אלזביר, ושימש בסיס לתרגומים חשובים כגון תרגום המלך ג'יימס ותרגום לותר. במאה ה-19 גילוי כתבי יד עתיקים יותר, כמו קודקס סינאיטיקוס, חשף את מגבלותיו. מאז החליפו אותו מהדורות ביקורתיות מודרניות (Nestle-Aland, UBS), אף שהוא נותר מקור היסטורי חיוני.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • INF075 מה התועלת בעדכון לעומת תרגום?

    מאמר זה מסביר את היתרונות של עדכון לעומת תרגום חדש של המקרא. העדכון מבטיח המשכיות לקוראים המכירים את הנוסח, משפר את הדיוק הודות לגילויים חדשים של כתבי יד, מתאים את הטקסט להתפתחות הלשונית המודרנית, מוזיל את העלויות ושומר על סמכותו של הנוסח המקורי. זוהי גישה מאוזנת המשלבת מסורת ומודרניות.

    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים