שלבים 1 עד 10
- 1ריבוי הלחם השני עבור 4000 אישמתי 15.32-38
- 2העיוור מבית צידהמרקוס 8.22-26
- 3משל המגדללוקס 14.28
- 4שאלתו של יוחנן המטבילמתי 11.2-6
- 5דברי השבח על יוחנן המטבילמתי 11.7-19
- 6המשל על המידהמתי 7.1-2
- 7ריפוי האישה זבת הדםמתי 9.20-22
- 8ישוע המשיח ממשיך בפועלומתי 9.35
- 9חמלת ישוע המשיח כלפי ההמוןמתי 9.36
- 10שיבה לנצרתמתי 13.54-58
שלבים 11 עד 19
- 11תוכחה לסופרים ולפרושיםמתי 15.1-9
- 12המחלוקת בין המורה לאחיויוחנן 7.3
- 13המשיח ישוע שולח 70 תלמידיםלוקס 10.1-16
- 14גרגר החרדל והשאורלוקס 13.18-21
- 15דימוי המלח חסר הטעםמתי 5.13
- 16המשיח ישוע מבשר על בואו השנילוקס 17.22-37
- 17בואם של היהודים מעיר ירושליםיוחנן 12.9-11
- 18משל הכורמיםמתי 21.33-46
- 19הדגשותיו של יוחנןיוחנן 19.31
-
PER182
ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש
המאמר מנתח את ריבוי הלחם השני של ישוע עבור ארבעת אלפים איש, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא בוחן את הניואנסים בין שני הסיפורים ומדגיש את חמלתו של ישוע ואת יכולתו לספק את צורכי ההמון.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32-38 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER187
העיוור מבית צידה
המאמר בוחן את הנס הייחודי של ריפוי העיוור מבית צידה בידי ישוע, המסופר רק בבשורת מרקוס. ריפוי הדרגתי זה בשני שלבים מסמל את הצמיחה הרוחנית ואת ההבנה ההדרגתית של התלמידים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.31-37 (תנ״ך עברי מודרני) :וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER239
משל המגדל
משל המגדל (לוקס 14.28-30), המסופר רק אצל לוקס, שייך לנאום של ישוע על מחיר התלמידות. בדימוי של בנאי המחשב את משאביו לפני שהוא בונה, ישוע מזמין את תלמידיו למחויבות שקולה, צלולה ועקבית, ומזהיר מפני אמונה שטחית או רגשית חסרת בגרות רוחנית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.25-35 (תנ״ך עברי מודרני) :והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER113
שאלתו של יוחנן המטביל
יוחנן המטביל, בהיותו אסור, שולח את תלמידיו לשאול את ישוע אם הוא אכן המשיח המצופה. ישוע משיב במעשיו — ריפויים, הקמות לתחייה ובשורה לעניים — בהסתמך על ישעיהו 35.5. המאמר מנתח את ההבדל בין שני השירותים, את היגיון העריכה של מתי ואת הרמז רב העוצמה לזהותו של המשיח הטמון בהפניה לנבואה: ישוע הוא אלוהים הבא להושיע את עמו (ישעיהו 35.4).
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER114
דברי השבח על יוחנן המטביל
ישוע חולק כבוד ליוחנן המטביל בכפר נחום (מאי–יוני 31), על פי מתי 11.7-19 ולוקס 7.24-35. בלי לנסות לגייס את תלמידיו, הוא מכריז על גדולתו של יוחנן כנביא, מזהה אותו עם אליהו שעליו ניבא מלאכי ומציין את סיומה של הברית הישנה. הוא מעמיד את מלכות האלוהים מול המלכות שבנו הפרושים על פי כלליהם שלהם.
מַלְאָכִי 3.1 (תנ״ך עברי מודרני) :הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר יהוה צבאות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER140
המשל על המידה
משל המידה (PER140) מלמד שהדרך שבה אנו שופטים אחרים ונוהגים בהם קובעת כיצד ימדוד לנו אלוהים בחזרה. ישוע קורא להקשבה פעילה, להדדיות, לצדק ולנדיבות. עיקרון זה, המשותף למרקוס 4.24-25, מתי 7.1-2 ולוקס 6.38, עולה בקנה אחד עם כלל הזהב ועומד בלב המוסר הנוצרי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.24-25 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER154
ריפוי האישה זבת הדם
הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.24-34 (תנ״ך עברי מודרני) :וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER159
ישוע המשיח ממשיך בפועלו
פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.35 (תנ״ך עברי מודרני) :ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER160
חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון
הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.38 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER161
שיבה לנצרת
שיבתו השנייה של ישוע לנצרת (מרץ שנת 32 לספירה) מסופרת אצל מתי ומרקוס. למרות הוראתו בבית הכנסת, תושבי המקום דוחים אותו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו. חוסר האמונה מגביל את נסיו. ישוע אומר את המשפט המפורסם: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו״. מרקוס מוסיף פרטים שאינם אצל מתי: נוכחות התלמידים ותמיהתו של ישוע על חוסר האמונה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER178
תוכחה לסופרים ולפרושים
המאמר בוחן את העימות בין ישוע לפרושים, שבו ישוע מבקר את מתן העדיפות למסורות על פני חוקי האלוהים. במתי 15.1-9 ובמרקוס 7.1-13 חושף ישוע את צביעותם של הפרושים, תוך הדגשת החובה לכנות ולאותנטיות רוחנית.
יְשַׁעְיָהוּ 29.13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER207
המחלוקת בין המורה לאחיו
יוחנן 7.3-9 מתאר את המתח בין ישוע לאחיו לפני חג סוכות (אוקטובר 32 לספירה). מבלי להבין את שליחותו המשיחית, הם מפצירים בו להתגלות בפומבי בירושלים. ישוע בוחר בזהירות, מודע לסכנת המעצר. מרים נשארת מן הצד. פרק זה, הייחודי ליוחנן, ממחיש את חוסר ההבנה המשפחתי כלפי טבעו האלוהי של ישוע, ואחיו באים לאמונה רק לאחר התחייה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.3-9 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃כזאת דבר וישב בגליל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER220
המשיח ישוע שולח 70 תלמידים
ישוע שולח שבעים תלמידים למשימת הפצת הבשורה (לוקס 10.1-16), אירוע יחיד במינו באוונגליונים. מבית עניה שמעבר לירדן, בסביבות נובמבר שנת 32, הוא מרחיב את שליחותו מעבר לשנים עשר. ההנחיות מזכירות את אלה שניתנו לשליחים, אך בהיקף אוניברסלי יותר. ישוע מזהיר מפני סכנת הדחייה ומוקיע את עיוורונן של הערים הגליליות כורזין, בית צידה וכפר נחום.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.20-24 (תנ״ך עברי מודרני) :אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER232
גרגר החרדל והשאור
הפריקופה PER232 מציגה את שני המשלים התאומים על גרעין החרדל ועל השאור (לוקס 13.18-21). משלים אלה נאמרו ביום שבת ליד בית כנסת בירושלים, והם מציירים את טבעה של מלכות אלוהים: היא מתחילה בענווה, גדלה בעוצמה ופועלת בדרך נסתרת אך משנה. שתי תמונות משלימות אלה מזמינות להבחין בצמיחה השקטה והבלתי ניתנת לעצירה של מלכות אלוהים בעולם.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.18-21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER241
דימוי המלח חסר הטעם
המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.34-35 (תנ״ך עברי מודרני) :טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER252
המשיח ישוע מבשר על בואו השני
המאמר מנתח את לוקס 17:22-37, שבו ישוע מבשר על בואו השני. בניגוד לנאום על הר הזיתים, ההוראה הייחודית הזו מזהירה מפני משיחי שקר ומדגימה את פתאומיות בואו באמצעות התייחסות לימי נח ולוט.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.3-51 (תנ״ך עברי מודרני) :וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃וכל אלה רק ראשית החבלים׃אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃הנה מראש הגדתי לכם׃לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER276
בואם של היהודים מעיר ירושלים
המאמר עוסק בהגעתם של יהודים לבית עניה כדי לראות את ישוע, עם התקרב הייסורים. נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת שלו, שוקלות הרשויות הדתיות את מעצרו, בעוד שבגידתו של יהודה מתכוננת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER291
משל הכורמים
משל הכורמים (מתי כא 33-46; מרקוס יב 1-12; לוקס כ 9-19), שנאמר ביום שלישי של השבוע הקדוש בחצר המקדש, ממחיש באופן אלגורי את תולדות הישועה: האלוהים שולח נביאים ואחריהם את בנו, ומנהיגי הדת דוחים אותו והורגים אותו. הכרם מועבר אל הכנסייה, אך בלי לסגור בכך את הדלת בפני העם היהודי, שיכול להיכנס אל האמונה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.33-46 (תנ״ך עברי מודרני) :משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER358
הדגשותיו של יוחנן
יוחנן 19.31-37 מוסר פרטים ייחודיים על האירועים שלאחר מותו של ישוע: בקשת הרשויות היהודיות להסיר את הגופות לפני שבת הפסח, שבירת הרגליים (crurifragium) שבוצעה בפושעים אך לא בישוע שכבר מת, והחנית שדקרה את צדו. יוחנן, עד ראייה, מעיד על ממשותו של מות המשיח ועל התגשמות הכתובים בדבר שה הפסח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.37 (תנ״ך עברי מודרני) :ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org