אנו מבקשים לנתח את השאלה שמעלה יוחנן בדבר חילוקי הדעות והמצב המורכב בין המשיח ישוע לאחיו ואחיותיו. מרים, אמם, נשארת מחוץ למתח זה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.3 והבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.5). יש לציין שהמשיח ישוע שמר על קשרים עם משפחתו, אף שהדבר אינו מוזכר במפורש בבשורות הסינופטיות.
לפי הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.3-4, משפחתו של המשיח ישוע אינה מטילה ספק בניסים שעשה אחיהם למחצה. הם מסיקים שמטרתו של המשיח ישוע היא להתפרסם. אולם הם לא הבינו את משמעותו האמיתית של שירותו כמשיח. מושג מלכות האלוהים היה זר להם. למעשה, התקשו לתפוס שמי שראו בו אחיהם, שאיתו גדלו, הוא אכן המשיח, ולפיכך בן האלוהים.
אנו סבורים שאחיו, ובוודאי גם אחיותיו, יבואו לאמונה לאחר צליבתו של המשיח ישוע, ובוודאות רבה עוד יותר לאחר תחייתו.
היחסים בין ישוע לאחיו ואחיותיו היו מורכבים, דבר שיכול היה לפגוע במרים, אמו של ישוע. נראה שמרים לא דיברה על החוויה העל-טבעית של הריונה בבנה הבכור. האחים והאחיות זכרו את חייהם המשותפים, ודבר זה שלל מהם פרספקטיבה רוחנית להכיר בישוע כבן האלוהים.
אנו מבינים שהיה קשה למי ששיתפו את קרבתו שנים רבות לראות שאחרי 30 שנה ישוע מכריז על עצמו כמשיח שנבואות הנביאים הכריזו עליו. לכן תגובתם נראית טבעית, וחוסר תגובה היה מפתיע. עם זאת, הם בוודאי הבחינו עד כמה ישוע, בהתנהגותו, בלט משאר הילדים בני גילו.
יוחנן 7.6 מסביר את העיכוב של ישוע בהגעה לחג זה. המשיח ישוע מודע לכך שצעד שגוי עלול להביא למעצרו, כפי שקרה ליוחנן המטביל. לכן הוא בוחר להיבלע בהמון במקום להתעמת עם המנהיגים הדתיים.