שירותו של יוחנן המטביל 1 לימוד
היום האחרון עד הצליבה 2 לימודים
התחייה וההופעות השונות 3 לימודים
שירותו של יוחנן המטביל
-
PER037
ביקור בכפר נחום
לאחר החתונה בקנה מבקר ישוע המשיח בכפר נחום עם משפחתו בסביבות 1 בדצמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על אירוע זה (יוחנן 2.12). שם הוא פוגש את תלמידיו פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן, ונקשר לזבדי ולשלומית. עיר זו תהיה בהמשך מרכז שירותו בגליל. לאחר הביקור הוא חוזר לנצרת ואחר כך מצטרף ליוחנן המטביל בעינון.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
היום האחרון עד הצליבה
-
PER355
שיחתו של ישוע עם יוחנן והנשים
למרגלות הצלב מפקיד ישוע את אמו מרים בידי יוחנן, התלמיד האהוב (יוחנן 19.25-27). יוחנן, הבשורה היחידה המספרת את המעמד הזה, מדגיש את נוכחותם האמיצה של הנשים ושל יוחנן בגולגותא. שיחה זו מגלה משמעות כפולה: אנושית, שכן ישוע ממלא את חובותיו כבן, ורוחנית, שכן הוא מקים משפחה חדשה המושתתת על האמונה ולא על הדם. יוחנן ממלא את הדברים מיד, ובכך מעיד על נאמנותו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.20-41 (תנ״ך עברי מודרני) :ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER360
התלמידים שנכחו בצליבה
PER360 בוחן את התלמידים שנכחו בצליבתו של ישוע בגולגותא, תוך השוואה בין ארבע הבשורות. רובם היו נשים — מרים אמו של ישוע, מרים המגדלית, שלומית, מרים אשת קלופס — והשליח יוחנן, הגבר היחיד שמוזכר. אומץ ליבן מנוגד לבריחת התלמידים הגברים. ישוע מפקיד את אמו בידי יוחנן, מחווה של אנושיות עמוקה. חשכה על-טבעית מכסה את המקום מהצהריים ועד השעה 15:00, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33.
שְׁמֹות 20.12 (תנ״ך עברי מודרני) :כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
התחייה וההופעות השונות
-
PER364
הנשים הולכות אל הקבר
הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER365
האבן נגללת, רעידת האדמה
בבוקר חג הפסחא נשים נאמנות הולכות אל קברו של ישוע כדי להשלים את טיפולי הקבורה. הן מגלות את האבן המגולגלת ואת הקבר הריק. המאמר מנתח את נאמנותן, העומדת בניגוד לבריחת השליחים, את התקשרותן לישוע ואת חוסר ההבנה הכללי נוכח ההכרזות על התחייה. גישה סינופטית משווה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן באשר לאירוע מכונן זה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-4 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER366
בשורת המלאכים
הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.
בְּרֵאשִׁית 19.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org