Étude 1 sur 9 · Le partage des vêtements et les moqueries

  1. Étude 1 : Le partage des vêtements et les moqueries
  2. Étude 2 : La mort du Messie Jésus
  3. Étude 3 : Les précisions de Jean
  4. Étude 4 : Les signes extraordinaires accompagnant la mort de Jésus
  5. Étude 5 : Les disciples présents à la crucifixion
  6. Étude 6 : Joseph d’Arimathée demande le corps de Jésus
  7. Étude 7 : Joseph d’Arimathée et Nicodème mettent le corps de Jésus dans le tombeau
  8. Étude 8 : Les brigands sur la croix ?
  9. Étude 9 : Quelles furent les dernières paroles de Jésus avant sa mort ?

היום האחרון עד הצליבה

  • חלוקת הבגדים והלעג

    הפריקופה PER353 מנתחת את חלוקת בגדי ישוע ואת הלעג בעת צליבתו בגולגותא. ארבע הבשורות מתאימות זו לזו באפיזודה הזאת: החיילים מפילים גורל על הכתונת האחידה שאין בה תפר, ובכך מתקיים תהילים 22.19. לוקס מספר על תפילת הסליחה של ישוע בעד מענּיו, מרקוס על זעקת הנטישה שלו, ומתי על לעג העוברים והשבים והמנהיגים הדתיים. מאמר סינופטי זה מבליט את העושר התאולוגי של כל אחד מסיפורי הבשורה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.20-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    Lire la suite
  • מותו של המשיח ישוע

    הפריקופה PER357 מנתחת את מותו של ישוע על הצלב בגלגלתא, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33, בסביבות השעה 15:00, על פי ארבעת סיפורי הבשורות. מתי ומרקוס קרובים מאוד זה לזה; לוקס מוסר את דבריו האחרונים של ישוע ואת תגובת שר המאה; יוחנן, עד ראייה, מבהיר את האירועים שלאחר המוות ואת התגשמותם הנבואית. המאמר כולל כרונולוגיה מדויקת של שלושת הימים ושלושת הלילות לפי הלוח העברי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל ישוע ובראתם כי כבר מת לא שברו את שוקיו׃
    Lire la suite
  • הדגשותיו של יוחנן

    יוחנן 19.31-37 מוסר פרטים ייחודיים על האירועים שלאחר מותו של ישוע: בקשת הרשויות היהודיות להסיר את הגופות לפני שבת הפסח, שבירת הרגליים (crurifragium) שבוצעה בפושעים אך לא בישוע שכבר מת, והחנית שדקרה את צדו. יוחנן, עד ראייה, מעיד על ממשותו של מות המשיח ועל התגשמות הכתובים בדבר שה הפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃
    Lire la suite
  • האותות יוצאי הדופן שליוו את מות ישוע

    במות ישוע בגולגותא מתרחשים כמה אותות יוצאי דופן: פרוכת המקדש נקרעת מלמעלה עד למטה, והדבר מסמל גישה ישירה אל אלוהים; רעידת אדמה מזעזעת את האזור; סלעים נבקעים וקברים נפתחים. תופעות אלה, שמתי מדווח עליהן בעיקר, מבטאות את סופה של הברית הישנה, את בואה של ברית חדשה ואת ניצחונו של המשיח על המוות, כפי שאושר בהודאתו של שר המאה הרומי.

    נַחוּם 1.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
    Lire la suite
  • התלמידים שנכחו בצליבה

    PER360 בוחן את התלמידים שנכחו בצליבתו של ישוע בגולגותא, תוך השוואה בין ארבע הבשורות. רובם היו נשים — מרים אמו של ישוע, מרים המגדלית, שלומית, מרים אשת קלופס — והשליח יוחנן, הגבר היחיד שמוזכר. אומץ ליבן מנוגד לבריחת התלמידים הגברים. ישוע מפקיד את אמו בידי יוחנן, מחווה של אנושיות עמוקה. חשכה על-טבעית מכסה את המקום מהצהריים ועד השעה 15:00, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃
    Lire la suite
  • יוסף מארימתיה מבקש את גופת ישוע

    יוסף מארימתיה, חבר נכבד בסנהדרין ותלמיד סמוי של ישוע, מבקש באומץ מפילטוס למסור לו את גופת הצלוב. בלוויית נקדימון הוא דואג לקבורה מכובדת בקברו החדש שלו, לפני תחילת השבת. פרשה זו, המתועדת בכל ארבע הבשורות, ממחישה את המעבר מהסתייגות למעשה פומבי של אמונה, ברגע שבו התלמידים הקרובים נשארים נסתרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
    Lire la suite
  • יוסף מארימתיה ונקודימון מניחים את גופת ישוע בקבר

    יוסף מארימתיה ונקדימון, שני חברי הסנהדרין שהיו אוהדים את ישוע, קוברים את גופתו ביום שישי, 1 באפריל שנת 33, לפני השבת. נקדימון מביא כמות גדולה של בשמים, ויוסף מעמיד לרשותם את קברו החדש. מעשיהם האמיץ והפומבי, שנעשה על פי המנהגים היהודיים, מקנה לקבורת המשיח ממד מלכותי ומכובד, ומסמן את יציאתם מן הצניעות לאחר הצליבה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.59-61 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃
    Lire la suite

הסתירות

  • הפושעים על הצלב?

    Cet article explore la complémentarité entre les récits de Marc et de Luc concernant les brigands crucifiés avec Jésus. Marc décrit le début des moqueries, tandis que Luc révèle la repentance d'un brigand, soulignant son évolution spirituelle.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
    Lire la suite
  • מה היו דבריו האחרונים של ישוע לפני מותו?

    Cet article examine la prétendue contradiction entre Luc et Jean sur les dernières paroles de Jésus. Luc mentionne "Père, je remets mon esprit", tandis que Jean rapporte "Tout est accompli". L'analyse révèle que ces déclarations sont complémentaires, illustrant deux dimensions de la mort de Jésus : l'accomplissement du salut et la remise de l'esprit au Père. Les différences soulignent les perspectives théologiques uniques de chaque évangéliste.

    תְהִלִּים 31.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN091 הנשים למרגלות הצלב

    L'article analyse la présence et le rôle des femmes lors de la crucifixion de Jésus. Ces femmes, notamment Marie de Magdala, font preuve d'une…