← לידת ישוע ונעוריו (הנטיביטי)

שירותו של יוחנן המטביל

  • שירותו של יוחנן המטביל

    המאמר בוחן את תפקיד יוחנן המטביל בהכנת בואו של ישוע. בבשורות מתי, מרקוס ולוקס יוחנן מטביל ומטיף במדבר יהודה. הוא נחשב למבשר המשיח, אך מעולם לא טען שהוא המשיח. תורתו הכינה את העם לקבל את ישוע, המשיח המלכותי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
    קרא עוד
  • השיבה לעינון בדרום הגליל

    המאמר בוחן את שיבת ישוע לעינון לאחר הפסח ומדגיש את ההשלמה בין שירותי ישוע ויוחנן המטביל. יוחנן, מחבר הבשורה היחיד המתעד שלב זה, מדגיש את הקשר בין שירותיהם. המאמר מראה שתפקידיהם לא התחרו אלא השתלבו בהרמוניה, כשכל אחד ממלא חלק חיוני בתוכנית האל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃
    קרא עוד
  • מעצר יוחנן המטביל

    המאמר בוחן את מעצר יוחנן המטביל בידי הורדוס אנטיפס ומציג מעבר משמעותי משירות יוחנן לשירות ישוע כמשיח המוכר היחיד. האירוע, שחל כנראה בשנת 30 לספירה, הוא מפנה מכריע בהקשר הדתי של התקופה, המודגש בהפניות לבשורות מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • שאלתו של יוחנן המטביל

    יוחנן המטביל, בהיותו אסור, שולח את תלמידיו לשאול את ישוע אם הוא אכן המשיח המצופה. ישוע משיב במעשיו — ריפויים, הקמות לתחייה ובשורה לעניים — בהסתמך על ישעיהו 35.5. המאמר מנתח את ההבדל בין שני השירותים, את היגיון העריכה של מתי ואת הרמז רב העוצמה לזהותו של המשיח הטמון בהפניה לנבואה: ישוע הוא אלוהים הבא להושיע את עמו (ישעיהו 35.4).

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • מותו של יוחנן המטביל

    פריקופה 163 מנתחת את תגובתו של הורדוס אנטיפס לתהילתו של ישוע, שאותו הוא מזהה עם יוחנן המטביל שקם לתחייה. באמצעות השוואה סינופטית של מתי 14.1-2, מרקוס 6.14-16 ולוקס 9.7-9, המאמר בוחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין שלושת הסיפורים, את ההקשר הפוליטי בגליל במרץ שנת 32 לספירה, ואת כובד אשמתו של הורדוס לאחר רצח יוחנן המטביל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
    קרא עוד
  • תזכורת למאסרו של יוחנן המטביל

    הפרשה PER164 מזכירה את נסיבות מעצרו של יוחנן המטביל, כפי שסיפרו מתי (14.3-5) ומרקוס (6.17-20). יוחנן נאסר משום שגינה בפומבי את נישואיו האסורים של הורדוס אנטיפס להרודיה, אשת אחיו לשעבר. מרקוס מציג דיוקן מורכב של הורדוס, דו-ערכי ומוקסם מיוחנן, ואילו מתי מדגיש את פחדו מן ההמון. הרודיה היא שדוחפת להריגת הנביא, שהוחזק במכוור במרץ 32 לספירה.

    דְּבָרִים 24.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃
    קרא עוד
  • תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל

    הפריקופה 165 מנתחת את נסיבות רצח יוחנן המטביל לפי מתי (14.6-12) ומרקוס (6.21-29). בגליל, במרץ שנת 32 לספירה, הורדוס אנטיפס נכנע למניפולציה של הורדיה באמצעות הריקוד של שלומית ומצווה לערוף את ראש הנביא. המאמר מדגיש את ההקבלה בין מות הקדושים של יוחנן לזה של ישוע, שתי דמויות משיחיות שנדונו שלא בצדק ונקברו בקבר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
    קרא עוד