מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים 4 לימודים
הגדולים 1 לימוד
הערות היסטוריות 3 לימודים
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים
-
APO001
נוכחות החי בתוך הקהילות
זהו הפרק הראשון בלימוד על ספר ההתגלות. המאמר מציג את תיארוך הספר (בסביבות שנת 95 לספירה, בימי דומיטיאנוס), את זהותו של יוחנן ככותב ואת גלותו בפטמוס. הניתוח הפרשני של ההתגלות 1 חושף משיח מפואר, ריבון ונוכח בתוך קהילותיו, הקורא למאמינים לנאמנות בעת רדיפה.
חזוֹן יוֹחָנָן 1.12-16 (תנ״ך עברי מודרני) :ואפן לראות את הקול המדבר אלי ויהי בפנותי וארא שבע מנרות זהב׃ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃וראשו ושערו לבנים כצמר צחר כשלג ועיניו כלבת אש׃ומרגלתיו כעין נחשת קלל כצרופות בכור וקולו כקול מים רבים׃ויהי לו ביד ימינו שבעה כוכבים ומפיו יוצאת חרב פיפיות חדה ופניו כשמש המאיר בגבורתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO002
להאזין, להבחין, לשוב אל האהבה הראשונה
לימוד פרשני של ההתגלות פרק 2, הבוחן את המסרים לקהילות אפסוס, סמירנה, פרגמון ותיאטירה. כל מכתב נשען על מבנה משותף: אבחון, קריאה לנאמנות והבטחה אסכטולוגית. המאמר מזמין להאזין לרוח, להבחין בסטיות בתוך הקהילות ולמצוא מחדש את האהבה הראשונה למשיח, מתוך זווית היסטורית ותיאולוגית כאחת.
חזוֹן יוֹחָנָן 2.18-29 (תנ״ך עברי מודרני) :ואל מלאך קהל תיאטירא כתב כה אמר בן האלהים אשר עיניו כלבת אש ומרגלתיו כעין נחשת קלל׃ידעתי את מעשיך ואהבתך ואמונתך ועבורתך וסבלך וכי מעשיך האחרונים רבים הם מן הראשנים׃אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃הנני מפיל אתה על מטה ואת המנאפים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו׃אבל אמר אני לכם ולשאר הנמצאים בתיאטירא כל אשר אין להם הלקח ההוא ולא ידעו את עמקות השטן כאשר הם מתהללים לא אשים עליכם משא אחר׃אפס מה שיש לכם החזיקו בו עד כי אבוא׃והמנצח ושמר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגוים׃ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינפצו כאשר קבלתי גם אנכי מאת אבי׃ונתתי לו כוכב השחר׃מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO005
הכיסא במרכז החזון
לימוד פרשני להתגלות ד׳, חזון כיסא השמים החותם את נקודת המפנה של הספר. לאחר המסרים לשבע הקהילות, יוחנן מורם אל השמים ורואה כיסא מוקף עשרים וארבעה זקנים וארבע חיות. כל פרט סמלי, אורות, צבעים, קולות, מבטא את הריבונות, הקדושה והסמכות האלוהית המעצבות ומנהלות את ההיסטוריה. חזון יסוד זה מאיר את כל האירועים הנבואיים העתידים לבוא.
חזוֹן יוֹחָנָן 1.10 (תנ״ך עברי מודרני) :ואהי ברוח ביום האדון ואשמע אחרי קול גדול כקול שופר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO009
החותם הראשון, הפרש הראשון
APO009 מנתח את החותם הראשון של ההתגלות (התג׳ 6.1-2) ואת הופעתו של פרש על סוס לבן. שתי תיאוריות עומדות זו מול זו: האם פרש זה מייצג את המשיח ישוע המנצח, או נוכל, ואף את האנטי-משיח? המאמר מציג את שתי העמדות, מדגיש שהדיון הפרשני עדיין פתוח, ומכריז על הקבלה לדרשת ישוע בהר הזיתים.
חזוֹן יוֹחָנָן 19 (תנ״ך עברי מודרני) :אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על פניהם וישתחוו לאלהים הישב על הכסא ויאמרו אמן הללויה׃וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים׃ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלהינו יהוה צבאות׃נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃ואפל לפני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃וארא את השמים נפתחים והנה סוס לבן והרכב עליו נקרא נאמן ואמתי ובצדק הוא שפט ולחם׃ועיניו כלבת אש ועטרות הרבה על ראשו ויש לו שם כתוב אשר לא ידע איש כי אם הוא לבדו׃והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות׃ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע באו והאספו על זבח האלהים הגדול׃ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃וארא את החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרכב על הסוס ובצבאו׃ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגפרית׃והנשארית נהרגו בחרב היוצאת מפי הרכב על הסוס וכל העוף שבעו מבשרם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הגדולים
-
LGH004
אוגוסטין קרמפון
המאמר סוקר את חייו של אוגוסטין קרמפון, הידוע בתרגומו של המקרא. הוא הוסמך לכמורה ב-1851, למד אצל ארתור לה היר והפך למומחה בלשונות המקרא. תרגומו, שיצא לאור לאחר מותו ב-1904, נותר מקור מרכזי בעולם הקתולי.
הערות היסטוריות
-
INF031
התורה
התורה, הטקסט הקדוש של היהדות, מורכבת מחמשת הספרים הראשונים של המקרא העברי והיא חיונית לאמונה ולמוסר היהודיים. היא נקראת באופן קבוע בבית הכנסת ויצרה מסורת ספרותית רבנית עשירה.
-
INF041
המקור היהוויסטי
המקור היהוויסטי (J) הוא מקור היפותטי של התורה שזוהה על ידי השערת התעודות של המאה ה-19. הוא נקרא על שם השימוש בשם האלוהי יהוה (YHWH) ומאופיין בסגנון מאניש וסיפורי. הוא מקושר לטקסטים כמו הבריאה (בראשית 2) והנפילה (בראשית 3), ותיארוכו נותר שנוי במחלוקת. כיום תוקפו מוטל בספק בידי פרשנים בני זמננו.
בְּרֵאשִׁית 2.4-25 (תנ״ך עברי מודרני) :אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF042
המקור האלוהיסטי
המקור האלוהיסטי (E) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי השערת התעודות. הוא מתבלט בשימוש במונח אלוהים לציון האל, בתיאולוגיה טרנסצנדנטית ובהסתמכות על חלומות וחזיונות כדרכי התגלות אלוהית. הוא מתוארך למאות ה-9 וה-8 לפנה״ס, ולפי ההנחה מקורו בממלכת ישראל הצפונית. תוקפו נותר שנוי במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.
בְּרֵאשִׁית 20 (תנ״ך עברי מודרני) :ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
-
ANN114
אבנה את קהילתי
Cet article analyse les implications théologiques du passage de Matthieu 16.17-19, où Jésus évoque "mon Église". Il explore le rôle de Pierre comme clé…