← הבשורות

אפולוגטיקה מקראית

  • CTD011 העייר והאתון?

    המאמר CTD011 משיב על סתירה לכאורה במספר החיות בכניסת ישוע לירושלים. מרקוס ולוקס מזכירים גור חמור, ומתי מזכיר אתון וגורהּ. המחבר מראה שאין זו סתירה אלא הבדל במוקד: מתי, הכותב לקהל יהודי, מדגיש את הגשמתה המילולית של נבואת זכריה 9.9. ישוע רכב על חיה אחת בלבד, הגור, אך נוכחות האתון מוזכרת בשל הקשרה הנבואי והמעשי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD012 גילויו של פטרוס?

    המאמר CTD012 משיב על סתירה לכאורה בין יוחנן 1.41 למתי 16.17 בעניין גילוי זהותו המשיחית של ישוע בידי פטרוס. שני הקטעים מתארים למעשה שני שלבים משלימים: הכרזה אנושית ראשונה מפי אנדראס, ואחריה גילוי אלוהי פנימי שישוע עצמו אישר. אמונתו של פטרוס היא דרך מתפתחת, לא אירוע יחיד.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.15-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD013 מפגש ישוע ופטרוס?

    המאמר CTD013 משיב על השגה קלאסית: היכן פגש ישוע לראשונה את פטרוס ואת אנדראס? מתי ממקם את המפגש בגליל, ויוחנן על גדות הירדן. המאמר מראה שמדובר בשני שלבים נפרדים: מפגש ראשון ביהודה (יוחנן), ואחריו קריאה סופית בגליל (מתי). שני הסיפורים משלימים ואינם סותרים, והם ממחישים את ההתקדמות ההדרגתית של קריאת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD014 בת יאיר

    המאמר CTD014 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 9.18 למרקוס 5.23 בעניין מצבה של בת יאיר. מתי מציין שהיא מתה, ומרקוס שהיא גוססת. הניתוח מראה שהסיפורים משלימים: מרקוס מתאר התקדמות סיפורית שבה המוות מתרחש בדרך, ואילו מתי מתמצת את האירוע ומציג ישירות את המצב הסופי. אין סתירה, אלא שני סגנונות כתיבה נפרדים המספרים על אותו נס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD015 המקל למסע

    המאמר CTD015 משיב על השגה אסלאמית בעניין סתירה לכאורה בבשורות: האם ישוע התיר או אסר את המקל בשליחות התלמידים? מרקוס 6.8 מתיר, ומתי 10.9-10 ולוקס 9.3 נראים כאוסרים. הניתוח מראה שמתי ולוקס מנסחים את העיקרון הכללי של הסתפקות במועט, ואילו מרקוס מבהיר שהמקל, חפץ יומיומי שכבר היה בידיהם, אינו נכלל באיסור זה. אין אפוא סתירה, אלא השלמה בין ההוראות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD016 יוחנן המטביל קם לתחייה?

    המאמר CTD016 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 14.2, מרקוס 6.14 ולוקס 9.7-9 בעניין דעתו של הורדוס אנטיפס על ישוע. לוקס מציג את הורדוס בספק, ואילו מתי ומרקוס מוסרים את הצהרתו הפרטית המדמה את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה. המחבר מראה שאין סתירה אלא השלמה סיפורית, המוסברת במגבלות העריכה של המאה הראשונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD043 באיזו שפה דיבר ישוע?

    המאמר CTD043 משיב על הסתירה לכאורה בין מתי (“אֵלִי, אֵלִי…”) למרקוס (“אֱלוֹהִי, אֱלוֹהִי…”) בעניין זעקת ישוע על הצלב. הניתוח הלשוני מראה שישוע דיבר ארמית (כפי שמעיד “שבקתני” בשני הטקסטים) ושההבדל בין “אֵלִי” (צורה עברית) ל“אֱלוֹהִי” (צורה ארמית) משקף פשוט את התאמתו של כל מבשר לקוראיו. אין שום סתירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים