לימודים 1 עד 4
-
CTD012
גילויו של פטרוס?
המאמר CTD012 משיב על סתירה לכאורה בין יוחנן 1.41 למתי 16.17 בעניין גילוי זהותו המשיחית של ישוע בידי פטרוס. שני הקטעים מתארים למעשה שני שלבים משלימים: הכרזה אנושית ראשונה מפי אנדראס, ואחריה גילוי אלוהי פנימי שישוע עצמו אישר. אמונתו של פטרוס היא דרך מתפתחת, לא אירוע יחיד.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.13-17 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD014
בת יאיר
המאמר CTD014 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 9.18 למרקוס 5.23 בעניין מצבה של בת יאיר. מתי מציין שהיא מתה, ומרקוס שהיא גוססת. הניתוח מראה שהסיפורים משלימים: מרקוס מתאר התקדמות סיפורית שבה המוות מתרחש בדרך, ואילו מתי מתמצת את האירוע ומציג ישירות את המצב הסופי. אין סתירה, אלא שני סגנונות כתיבה נפרדים המספרים על אותו נס.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.35 (תנ״ך עברי מודרני) :עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD015
המקל למסע
המאמר CTD015 משיב על השגה אסלאמית בעניין סתירה לכאורה בבשורות: האם ישוע התיר או אסר את המקל בשליחות התלמידים? מרקוס 6.8 מתיר, ומתי 10.9-10 ולוקס 9.3 נראים כאוסרים. הניתוח מראה שמתי ולוקס מנסחים את העיקרון הכללי של הסתפקות במועט, ואילו מרקוס מבהיר שהמקל, חפץ יומיומי שכבר היה בידיהם, אינו נכלל באיסור זה. אין אפוא סתירה, אלא השלמה בין ההוראות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD016
יוחנן המטביל קם לתחייה?
המאמר CTD016 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 14.2, מרקוס 6.14 ולוקס 9.7-9 בעניין דעתו של הורדוס אנטיפס על ישוע. לוקס מציג את הורדוס בספק, ואילו מתי ומרקוס מוסרים את הצהרתו הפרטית המדמה את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה. המחבר מראה שאין סתירה אלא השלמה סיפורית, המוסברת במגבלות העריכה של המאה הראשונה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org