אנו בוחנים את הדרשה על ההר, המחולקת ל־23 חלקים. קל להבחין שלוקס משמיט את כל הנושאים הקשורים ישירות לתורת משה. קהלו מורכב בעיקר מגויים שאינם מכירים את הכללים המנהלים את חיי היהודים.
הנקודה השנייה ממחישה בעוצמה רבה יותר את נושא האלגוריה הקודמת. על התלמיד להיות אור העולם ולשקף כך את אור אלוהים בעולם. שלושה היבטים שונים נידונים, אך כולם מובילים לאותה מסקנה.
1. ״אתם אור העולם; עיר השוכנת על הר אינה יכולה להיסתר״: ישוע המשיח משווה את תלמידיו לעיר על הר שאי אפשר להסתירה. משמעות הדבר היא שעל התלמידים להיות, בדרך חייהם, דוגמה גלויה לעולם, כשם שעיר על הר נראית מרחוק.
2. ״אין מדליקים מנורה כדי להניחה מתחת לדלי, אלא על כנה, והיא מאירה לכל אשר בבית״: כך גם מנורה מודלקת כדי להאיר חדר, לא כדי להיות מוסתרת. התלמידים נקראים אפוא להאיר לכול את ״אורם״, כלומר את אהבת אלוהים ואמיתו.
3. ״יאר אורכם לפני בני האדם כדי שיראו את מעשיכם הטובים ויפארו את כבוד אביכם שבשמיים״: ישוע המשיח מסביר שמטרת האור אינה לקבל שבחים, אלא להוביל אחרים לפאר את כבוד אלוהים. בחיים לפי הוראות ישוע יכולים התלמידים לעזור לאחרים להכיר את אלוהים ולהללו.
בפסוקים אלה מבשורת מתי קורא ישוע המשיח לתלמידיו לחיות באופן שישקף את אור אלוהים בעולם. אף שלוקס אינו חוזר כאן לנושא, הוא מצטט שני קטעים שבהם הוא קושר את האור לעדות התלמיד (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.16 והבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.33-35). הציטוטים לקוחים משיחות אחרות. גם הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.21 והבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12 חוזרים לנושא האור, שפותח בזמנים ובמקומות שונים. החזרות סייעו לזכור את הנקודות הרבות שישוע המשיח העלה.