Étude 1 sur 3 · Lamentations sur Jérusalem

  1. Étude 1 : Lamentations sur Jérusalem
  2. Étude 2 : La parabole des vignerons
  3. Étude 3 : Le Tanakh

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • PER234 קינה על ירושלים

    הקינה על ירושלים (מתי 23.37-39; לוקס 13.34-35) מציגה את ישוע בוכה על העיר הקדושה, כמה ימים לפני ייסוריו. באמצעות המטפורה של התרנגולת המגינה על אפרוחיה הוא מבטא את האהבה האלוהית שנדחתה, מגנה את רצח הנביאים ומבשר את חורבן המקדש, ובכל זאת משאיר פתוחה תקווה לפיוס אחרון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.34-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

השבוע האחרון לפני המעצר

  • PER291 משל הכורמים

    משל הכורמים (מתי כא 33-46; מרקוס יב 1-12; לוקס כ 9-19), שנאמר ביום שלישי של השבוע הקדוש בחצר המקדש, ממחיש באופן אלגורי את תולדות הישועה: האלוהים שולח נביאים ואחריהם את בנו, ומנהיגי הדת דוחים אותו והורגים אותו. הכרם מועבר אל הכנסייה, אך בלי לסגור בכך את הדלת בפני העם היהודי, שיכול להיכנס אל האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.33-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

הערות היסטוריות

  • INF045 התנ״ך

    התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.

    דָּנִיֵּאל 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: פשוטה קהל: מתחילים