גיגס, הידוע גם בשם ביבליית השטן, הוא כתב היד הגדול ביותר מימי הביניים הידוע לנו. הנה כמה פרטים עיקריים עליו:
היסטוריה
תאריך: בסביבות שנת 1200 לספירה.
גילוי: הוא נוצר במנזר הבנדיקטיני בפודלז׳יצה (Podlažice) שבבוהמיה (צ׳כיה של ימינו).
הבעלים כיום: כיום הוא שמור בספרייה הלאומית של שוודיה בשטוקהולם.
הרכב
טקסט: הוא כולל את כל כתבי הקודש בלטינית, וכן חיבורים דתיים וחילוניים נוספים, כגון קדמוניות היהודים של יוספוס פלביוס, האנציקלופדיה של איזידור מסביליה וחיבורים רפואיים.
גודל: גובהו 92 ס״מ, רוחבו 50 ס״מ ועוביו 22 ס״מ, והוא שוקל כ־75 ק״ג.
חומרים: הוא מורכב מ־310 דפי קלף.
חשיבות
טקסט: הוא שייך לנוסח המערבי, כלומר הוא קרוב מאוד לנוסחים המקוריים של כתבי הקודש.
מצב: הוא אחד מכתבי היד המעטים ששרדו במלואם.
מחקר: יש לו חשיבות מכרעת לביקורת הנוסח ולתולדות הטקסטים המקראיים.
אגדה
לפי אגדה מימי הביניים, נכתב בלילה אחד בידי נזיר בשם הרמן המתבודד, שמכר כביכול את נשמתו לשטן כדי לבצע את המשימה. הדף המתאר את השטן מובא לעתים קרובות כראיה לאגדה זו.
גיגס הוא עד יקר ערך לתולדות הטקסט המקראי ולמסירת כתבי הקודש לאורך הדורות.