Textus Receptus הוא קובץ של הטקסט היווני של הברית החדשה, ששימש בהרחבה ב במאות ה-16 וה-17. להלן כמה נקודות מפתח על Textus Receptus:
מקורות והתפתחות
הרכבה: Textus Receptus נערך על בסיס כמה כתבי יד יווניים שהיו זמינים בתחילת הרנסאנס.
ארסמוס מרוטרדם: המהדורה הראשונה פורסמה בשנת 1516 על ידי ארסמוס, חוקר הולנדי. ארסמוס השתמש במספר מוגבל של כתבי יד יווניים לצורך עריכתו, שהיו בדרך כלל מאוחרים יותר.
תיקונים: הטקסט תוקן ופורסם מספר פעמים לאחר המהדורה הראשונה של ארסמוס. רוברט אסטיין (או סטפנוס), מדפיס פריזאי, פרסם כמה מהדורות בשנים 1546 עד 1551. גם גרסתו של בזה ולבסוף מהדורת האחים אלזביר תרמו לכך.
שימוש
תרגומים: Textus Receptus שימש בסיס לכמה תרגומים חשובים של המקרא, ובהם תרגום המלך ג'יימס (King James Version) באנגלית ותרגום מרטין לותר בגרמנית.
השפעה: הוא השפיע רבות על התיאולוגיה ועל התרבות הנוצרית בתקופת הרפורמציה ולאחריה.
ביקורת והתפתחות
גילויים מאוחרים יותר: במאה ה-19 גילוי כתבי יד עתיקים ושלמים יותר, כמו ו, הראה כי Textus Receptus כולל שגיאות והוספות בהשוואה לכתבי היד המקוריים.
מהדורות מודרניות: בימינו מהדורות מודרניות של הברית החדשה היוונית, כמו Nestle-Aland ו-UBS (United Bible Societies), נשענות על מגוון רחב של כתבי יד עתיקים ושואפות להציג טקסט נאמן וביקורתי יותר.
למרות מגבלותיו, Textus Receptus נותר עד חשוב לתולדות מסירת הטקסט של הברית החדשה ולהשפעתו על תרגומי המקרא.