אתר WordPress זה מתמקד ב־'ANN103 - התשובה' ובוחן את המילה הצרפתית 'repentance' מתוך מקורותיה הלטיניים והיווניים. הוא מדגיש את חשיבות התשובה, כפי שהטיף יוחנן המטביל, ואת תפקידה היסודי בחיים הנוצריים. תהליך התשובה כרוך בשינוי עמוק במחשבה ובגישה, והוא חיוני לישועה.
ניתן לעיין ב:
עסקנו בנושא זה כשדנו באתגרים שעמדו בפני יוחנן המטביל. אנשים רבים באו להיטבל במי הירדן, אך כמה מהם לא ראו בתשובה תנאי מקדים לטבילה. יוחנן המטביל הזכיר להם בתקיפות שההשתייכות לעם היהודי אינה תנאי מספיק כדי להיות ראויים לטבילה.
האם תשובה זו נוגעת גם לימינו?
רועה הקהילה דניאל גייה התיר באדיבותו לפרסם את מחקרו, המנתח לעומק את טבעה האמיתי של התשובה. חילקנו את הטקסט שלו לפסקאות והוספנו כותרות כדי להקל על הקריאה והפרסום.
הנה מילה שנכתב עליה רבות ושמוצעים לה תרגומים רבים!
מה משמעותה המדויקת? בעיני רבים מילה זו מיושנת, ואף ארכאית. ואולם, כשבוחנים את האטימולוגיה שלה, רואים שהיא עשירה מאוד במשמעות. המילה הצרפתית repentance אכן נובעת מן הפועל הלטיני ״paenitere״, שפירושו ״להיות בלתי מרוצה״, ״להתחרט״. כדי לדייק באטימולוגיה זו יש לעיין בצורתו הלא אישית של הפועל: ״me paenitet״, שמשמעותה ״אין לי די ב... איני מרוצה מ...״. בלטינית הקלאסית משמעות ״me paenitet״ נעשית ״אני מתחרט... אני שב בתשובה״.
מעניין מאוד לבחון גם מילים מאותה משפחה: שם העצם ״penuria״, שממנו באה המילה הצרפתית ״pénurie״ (מילה המעלה על הדעת מחסור קיצוני), ותואר הפועל ״paene״, שפירושו ״כמעט״. כידוע, חוסר שביעות הרצון נובע בדיוק מכך שאדם ״כמעט״ מאושר, ״כמעט״ שרוי בשלום, ואפשר אף להוסיף: ״כמעט״ נושע. כל עוד מורגש החסר, אין האדם חי חיים מלאים. אך בסופו של דבר חוסר שביעות רצון זה הוא הכוח המניע לתשובה, שהיא מעבר הכרחי כדי לחוות את הישועה.
נפנה כעת למילה היוונית שבברית החדשה. זוהי מילה מקיפה מאוד, המדגישה הן את מקור התשובה והן את התשובה עצמה. משמעותו המילולית של הפועל ״metanoô״ היא ״לחשוב לאחר מכן״, ומכאן ״לשנות דעה, להתחרט״.
רעיון השינוי מצוי בתחילית ובתואר הפועל ״meta״. בצרפתית אפשר לראות את השימוש בתואר פועל זה במילים מורכבות כגון ״métamorphose״, ״métabolisme״, ״״ ועוד.
Le texte grec du Nouveau Testament comporte des verbes comme « metameloumai » : avoir du remords, d’où se repentir (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.3, אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 7.8) ; « metaballo » : changer d’avis (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 28.6) ; « metamorphoô » : être transformé (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 12.2) ; « metastrephô » : se transformer (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.20, אִגֶּרֶת יַעֲקֹב 4.9) ; ou encore « metatithèmi : être transporté ; être changé » (אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 7.12 ו- אִגֶּרֶת יְהוּדָה 1.4). Dans tous ces verbes, l’idée de changement est directement ou indirectement affirmée.
ואולם לפועל ״metanoô״ (לשוב בתשובה) ולשם העצם ״metanoia״ (תשובה) יש במקורם אטימולוגיה עדינה יותר: היא מדגישה את הגישה של מחשבה או התבוננות לאחר מעשה. ״לאחר״: זו המשמעות הכללית של תואר הפועל ״meta״. הפילוסוף דמוקריטוס (460–370 לפני הספירה) היה מן הראשונים שהשתמשו בפועל ״metanoô״ במשמעות זו.
ממנו נמסר המשפט: ״לחשוב לאחר מעשה (metanoô) אינו ראוי לאדם חכם. מוטב שיחשוב קודם לכן (pronoô)״. אכן, זו דרך טובה לראות את הדברים.
אך בכל הנוגע לתשובה הגישה שונה, שכן המחשבה באה לאחר מצוקה, חוסר שביעות רצון והכרה בחטא. מתוך סלידה מעצמו נדחף האדם לבוא אל האדון ולהתחרט על עבר של חטא ואומללות, שרק הזין את חוסר שביעות הרצון הזה.
הפועל ״metanoô״ ושם העצם ״metanoia״ עשירים בעליל מכפי שנדמה.
בתרגומים החדשים של כתבי הקודש מתרגמים ״metanoia״ כ״שינוי צורת החשיבה״, ״שינוי הלך הרוח״, ״שינוי מן היסוד״. אין זו טעות, כמובן, אך תרגום כזה מעלים את כל מה שעשוי היה להתרחש קודם לכן.
ואולם אין להתמקד רק בתוצאת התשובה. ראוי להביא בחשבון גם את מה שמעורר אותה. אי אפשר להתעלם ממושג החרטה שבתשובה, כשם שאי אפשר להתעלם מן המעשה המוגדר של הפנייה לאלוהים המחולל אותה.
לסיכום, המילים היווניות ״metanoô״ ו״metanoia״ כוללות כמה קריאות:
- קריאה להכרה בחטא, עם כל חוסר שביעות הרצון והחרטה הנובעים ממנה: הדבר נוגע לכל מה שהתרחש לפני כן.
- קריאה לתיקון (בקשת סליחה, מעשים ראויים לתשובה, מימוש האמונה בישוע המשיח ובמעשה גאולתו על הצלב): הדבר נוגע לכל מה שמתרחש במהלך התהליך.
- קריאה לשינוי: הדבר נוגע לכל מה שיתרחש לאחר מכן.
לאחר שקילת הדברים, המילה שלנו ״repentance״ מביאה בחשבון את הממדים השונים האלה, ויתרונה הגדול הוא היותה עשירה במשמעות ומקיפה.
בין מעלותיה האחרות יש אחת שלעולם לא יהיה אפשר לחלוק עליה: ערכה ההיסטורי המובהק, שכן זה מאות שנים, בכל החוגים הנוצריים, המילה ״repentance״ היא חלק מאוצר המילים של הפנייה לאלוהים. אל נבוש אפוא במילה הזאת!
מחקר זה נערך בידי רועה הקהילה דניאל גייה. אנו מודים לו על השתתפותו האדיבה.
