אנו בוחנים את הדרשה על ההר, המחולקת ל־23 חלקים.
איננו עוד במסגרת תפיסת היהדות כפי שנהגה בימי ישוע המשיח, אלא בעיקרון עמוק ואישי הרבה יותר. המציאות שמתאר ישוע המשיח מעמידה את מחשבות האדם ואת מעשיו באותה דרגה.
ניאוף וגירושין הוגדרו היטב במערכת היהודית של אותה תקופה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.1-11). מתי חוזר כאן אל הדיבר השישי (שְׁמֹות 20.14). ישוע המשיח מגלה לנו תפיסה אחרת של ניאוף: גם אם המעשה אינו מתבצע, די במחשבות הרעות כדי להרשיע את האדם.
באותה תקופה התקיימו שתי אסכולות בנושא זה. האחת הושפעה מהלל, שאמר כי האיש רשאי להתגרש מכל סיבה שהיא, והאחרת הייתה זו של שמאי, המחמירה יותר, שאמר כי גירושין מותרים רק במקרה של עבירה חמורה כגון חוסר נאמנות.
דברי ישוע המשיח מדגישים את חשיבות מחשבותינו. אין מדובר במחשבות חולפות, אלא במצב שהאדם שוקע בו להנאתו. רק אלוהים מכיר מחשבות אלה (תְהִלִּים 94.11 ; 1 מְלָכִים 8.39 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 8.27). גם הקטע על (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.23) מראה שלא רק מעשינו חשובים, אלא בעיקר מחשבותינו ומניעינו.
הפסוקים בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.29 ובהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.30 עשויים להיראות קיצוניים, אך לישוע המשיח הייתה תפיסה ברורה של מלכות האלוהים ושל הגיהינום. הוא מנסה להבהיר לנו את חשיבות בחירותינו בעולם הזה, שיקבעו את עתידנו ה. אין לפרש את שני הפסוקים האלה כעידוד להטיל מום בעצמנו, אלא כקריאה לטפל במקור העבירה. הרי העובדה שאדם עיוור או קטוע יד אינה מביאה לכך שיחדל לחטוא. הוא שצריך להשתנות. גם העין והיד מועילות לעבודה ולעשיית הטוב.
פסוקים אלה משתמשים ב חזקות כדי להדגיש את החשיבות של סילוק כל דבר העלול להוביל אותנו לחטא, גם אם הדבר כרוך בהקרבות משמעותיות. ישוע אינו מדבר על עקירת עין או כריתת יד או רגל במובן המילולי, אלא מדגיש את הצורך לנקוט צעדים נחרצים כדי להימנע מחטא ולשמור על תומתנו הרוחנית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.43-48 חוזר אל הנושא הזה וממקם את דברי ישוע המשיח האלה במועד אחר, ומכאן אנו מסיקים שישוע המשיח חזר על אותם הדברים פעמים אחדות. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.45 מוסיף לרשימה זו את הרגל. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.1-12 חוזר אל נושא הגירושין כאשר ישוע המשיח מלמד ביהודה בדרכו לירושלים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.37), ומצטט את אותם הדברים שמביא מתי.
אנו מבחינים שקביעותיו של ישוע המשיח בנושא הגירושין עוררו התנגדות עזה אצל כמה מן , שינסו להכשיל את המורה בפרשת האישה הנואפת (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.1-11). בדרשות אלה מציב ישוע המשיח את האדם בפני בחירות נחרצות, ומי שמסרבים להשתנות נעשים לשופטים.