בבשורות, אי־סליחה גורמת לתוצאות רוחניות חמורות: היא חוסמת את הסליחה האלוהית, חושפת למשפט ומונעת פיוס עם אלוהים ועם הזולת. ישוע המשיח מדגיש את הקשר הישיר בין סליחתנו לאחרים לבין זו שאנו מקבלים מאלוהים.
עיקרי הלימוד של הבשורות על אי־סליחה
- הסליחה מתנה את הסליחה האלוהית
בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.14-15, מיד אחרי תפילת “אבינו”, ישוע המשיח מצהיר: “כי אם תסלחו לבני אדם את פשעיהם, גם אביכם שבשמים יסלח לכם; אך אם לא תסלחו לבני אדם, גם אביכם לא יסלח לכם את פשעיכם.”
דבר זה קובע הדדיות רוחנית: לסרב לסלוח פירושו להיסגר בפני רחמי האלוהים.
- (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35)
לאחר שנסלח לו חוב עצום, עבד מסרב לסלוח חוב זעום לחברו. האדון, בחמתו, מוסר אותו למענים.
מסקנתו של ישוע המשיח: “כך יעשה גם אבי שבשמים לכם, אם לא תסלחו איש לאחיו מלבכם.”
אי־הסליחה נתפסת כחוסר הכרת תודה רוחני, כסתירה בין מה שמקבלים לבין מה שנותנים.
- החסימה ביחסים וברוח
בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.25 אומר ישוע המשיח : “וכשאתם עומדים להתפלל, אם יש לכם דבר נגד מישהו, סלחו, כדי שגם אביכם שבשמים יסלח לכם את פשעיכם.”
הסליחה היא תנאי לתפילה אמיתית. אי־הסליחה יוצרת מחסום בין המאמין לאלוהים.
תוצאות רוחניות של אי־סליחה
ניתוק מאלוהים: לב הסגור בפני סליחה אינו יכול לקבל חסד.
Rupture avec les autres : rancune, division, isolement.
ניתוק פנימי: אי־הסליחה מזינה כעס ומרירות ומונעת שלום פנימי.
ראו גם הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.3-4
לוקס מדגיש סליחה חוזרת, גם אם העוולה שכיחה. הסירוב לסלוח, בהקשר זה, נוגד את קריאתו של ישוע המשיח לרחמים פעילים. הוא נעשה מכשול בפני עצמו, אבן נגף לקהילה.