לפי מסקנותינו, אנו עדיין באזור קיסריה פיליפי. המשיח ישוע מנצל רגע שקט זה כדי ללמד את תלמידיו. אכן, אין המון, ודברים אלה נאמרים במסגרת אינטימית של הקבוצה.
אנו נמצאים שישה חודשים לפני המעצר והצליבה. חיוני להודיע לשליחים מראש על אירועים אלה, שיהיו מטלטלים ביותר עבורם.
ברור ששנים-עשר השליחים נוכחים, אך המונח תלמיד עשוי לכלול אנשים נוספים. המסע התחיל בסירה (PER185), דבר המצמצם במידה ניכרת את מספר המשתתפים.
זו הפעם הראשונה שבה המשיח ישוע מתייחס למותו הקרב, ואת תגובתו של פטרוס אפשר להבין בקלות בשל קשריו העמוקים אל הרב.
המשיח ישוע ידע שמותו וסבלותיו קרובים, והוא לא היה קורבן שלהם; הוא הכיר את האירועים ושלט בהם. הוא גם הכריז שיקום ביום השלישי. כך, שישה חודשים קודם לכן, נודע לשליחים על האירועים הצפויים באפריל 33.
La réaction de Pierre, bien que compréhensible, semble trop humaine dans le contexte de cet enseignement. Pierre s'adresse au Maître, en privé, et affirme que cela ne peut pas arriver. D'après הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.22 ו- הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.32, il reprend son Seigneur. Il est important de noter que Pierre travaille avec Marc à la rédaction du second Evangile, ce qui confère une exactitude aux mots choisis. L'homme, rempli de l'Esprit de Dieu, qui déclarait auparavant : « Tu es le Christ, le fils du Dieu vivant. » s'oppose désormais à celui-là même à qui il avait adressé ces paroles.
העם היהודי ציפה למשיח מושיע שיגרש את מישראל. אנו רחוקים אפוא מאוד מתפיסה זו, וההכרזה על מותו מראה בבירור שמטרתו של המשיח ישוע לא הייתה לבצע מעשה זה.
Il est évident que cette annonce a une importance particulière, car parmi les disciples et probablement les apôtres, l'idée d'une délivrance politique messianique était présente (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.21).
אף שפטרוס דיבר בדיסקרטיות, מופנית אל כל השליחים.
בפנותו אל הקבוצה, המשיח ישוע מודע היטב לכך שהוא מנפץ חלום לאומני. אך הכרחי שיבינו את מטרת בואו של המשיח ישוע.
בנאום שלאחר מכן ישוע מדבר על מה שחיוני ועל מה שמשני. הוא מדגיש שמלכות אלוהים צריכה להיות המטרה העיקרית. חשוב לשמור על סדרי העדיפויות הנכונים.