לפנינו אישה יוצאת דופן, שונה לחלוטין מן הדימוי הרווח של נערה תמימה במקצת ופסיבית לנוכח האירועים. היא מקשיבה, מבינה, יודעת, נכנעת, מאמינה, רואה ונשארת צנועה, ורואה בעצמה כלי פשוט בידיה של הסמכות העליונה האחת והיחידה, אלוהים.
היא רואה באלוהים את אדון ההיסטוריה, של האנושות וממילא של העם היהודי, ומכירה בכך שהוא המכוון והמארגן אותה כדי שתוכניותיו יתממשו. היא ממקמת את עצמה בתוך תכלית זו.
השם ״מגניפיקט״ מקורו במילותיה הראשונות של מרים: ״נפשי מרוממת״. הבחירה במרים לשאת את המשיח ברחמה נראית נבונה. יש בה כל המידות הדרושות למילוי השליחות הזאת. מרים היא אישה מיוחדת ואף מעוררת הערצה, שלאחר מכן תשוב לחיים רגילים.