Étude 1 sur 5 · La parabole sur la mesure

  1. Étude 1 : La parabole sur la mesure
  2. Étude 2 : Parabole de l'invité prétentieux
  3. Étude 3 : Le don de la pauvre veuve
  4. Étude 4 : Ananias et Saphira
  5. Étude 5 : Le Père Noël

מחג הפסח השני לשלישי

  • המשל על המידה

    משל המידה (PER140) מלמד שהדרך שבה אנו שופטים אחרים ונוהגים בהם קובעת כיצד ימדוד לנו אלוהים בחזרה. ישוע קורא להקשבה פעילה, להדדיות, לצדק ולנדיבות. עיקרון זה, המשותף למרקוס 4.24-25, מתי 7.1-2 ולוקס 6.38, עולה בקנה אחד עם כלל הזהב ועומד בלב המוסר הנוצרי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.24-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • משל המוזמן היהיר

    משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.7-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.41-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • חנניה ושפירה

    המאמר עוסק בסיפור חנניה ושפירה במעשי השליחים 5, ומראה את התוצאות הדרמטיות של הונאתם כלפי הקהילה הנוצרית ורוח הקודש. סיפורם עומד בניגוד לנדיבותו הכנה של בר־נבא, ומדגיש את הדרישות האתיות של האמונה הנוצרית ומהווה אזהרה מפני צביעות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • סנטה קלאוס

    סנטה קלאוס הוא דמות סמלית של חג המולד, שנוצרה מהתמזגות של ניקולאוס הקדוש, בישוף נוצרי מהמאה הרביעית, עם מסורות נורדיות וגרמאניות ועם מסחור מודרני אינטנסיבי. מהולנד ועד אמריקה, מסינטרקלאס ועד Santa Claus, דמותו נבנתה בהדרגה במאה התשע־עשרה בזכות הספרות והאיורים, ולאחר מכן הפכה לגלובלית בזכות הפרסומת במאה העשרים. עם זאת, דמות בדיונית זו אינה צריכה להאפיל על המציאות ההיסטורית של ישוע, שהולדתו נחגגת בחג המולד.

    קרא עוד