Étude 1 sur 6 · La compassion du Messie Jésus pour la foule

  1. Étude 1 : La compassion du Messie Jésus pour la foule
  2. Étude 2 : Le bon samaritain
  3. Étude 3 : La guérison d'un lépreux
  4. Étude 4 : Résurrection du fils de la veuve de Naïn
  5. Étude 5 : Nourriture des 4 000
  6. Étude 6 : Résurrection de Lazare

מחג הפסח השני לשלישי

  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • השומרוני הטוב

    הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.25-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
    Lire la suite

ניסים

  • ריפוי מצורע

    L'article analyse la guérison d'un lépreux par Jésus en Marc 1.40-44 et Luc 5.12-14, soulignant la foi du lépreux, la compassion de Jésus et son pouvoir divin de guérison. Les récits insistent sur le respect des lois religieuses de l'époque.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
    Lire la suite
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    L'article traite de la résurrection du fils de la veuve de Naïn par Jésus, démontrant sa compassion et son pouvoir divin, comme rapporté dans Luc 7.11-17. Ce miracle suscite la reconnaissance de Jésus comme prophète et une reconnaissance de la présence divine active, montrant son autorité sur la mort.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    Lire la suite
  • הזנת ה־4000

    L'article relate la multiplication des pains où Jésus nourrit miraculeusement quatre mille personnes. Les récits de Matthieu et Marc décrivent la compassion de Jésus pour la foule affamée, la multiplication de sept pains et quelques poissons, et le ramassage de sept paniers de restes. Les différences incluent les destinations post-événement : Magadan pour Matthieu et Dalmanutha pour Marc.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
    Lire la suite
  • הקמת אלעזר

    Jean 11:1-44 décrit la résurrection de Lazare, illustrant la puissance de Jésus sur la mort et sa compassion humaine. Ce miracle, en Béthanie, révèle le divin et l'humanité de Jésus, renforçant la foi de ses disciples. En ressuscitant Lazare après quatre jours dans le tombeau, Jésus montre qu'il est la résurrection et la vie, invitant à la foi pour la vie éternelle.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    Lire la suite