-
MIR027
הזנת ה־4000
המאמר מספר על ריבוי הלחם, שבו ישוע מאכיל בנס ארבעת אלפים איש. הסיפורים של מתי ושל מרקוס מתארים את חמלת ישוע על ההמון הרעב, את ריבוי שבעת הלחמים ומעט דגים, ואת איסוף שבעת הסלים של השאריות. ההבדלים כוללים את היעדים שאחרי האירוע: מגדן אצל מתי ודלמנותה אצל מרקוס.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32-39 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org