הבשורות אינן נותנות כל אינדיקציה מדויקת על המקום שבו פגש ישוע שקם מן המתים את פטרוס. לפיכך אנו נאלצים להסתפק בהשערות. עם זאת, כמה רמזים מאפשרים להציע תרחישים סבירים מסוימים.
- כנראה בירושלים או בסביבתה הקרובה
נראה שההתגלות התרחשה ביום התחייה עצמו, לפני שובם של תלמידי עמאוס ולפני ההתגלות בערב לשליחים שהתאספו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.33-36 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.19). פטרוס שהה אז בירושלים.
לפיכך סביר להניח שפגישה זו התקיימה:
- בעיר עצמה;
- או בסביבתה הקרובה;
- אולי בדרך חזרה לאחר ביקורו בקבר (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.12).
- לאחר הביקור בקבר?
לפי לוקס, פטרוס רץ אל הקבר ושב "כשהוא תמה על מה שאירע" (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.12).
פרשנים אחדים שיערו שישוע נגלה אליו זמן קצר לאחר ביקור זה, בעודו לבדו. להשערה זו כמה יתרונות:
- פטרוס מבודד;
- הוא נסער עמוקות מהכחשתו המשולשת;
- ישוע יכול לפגוש אותו באווירה אינטימית לפני שיחזור אל שאר התלמידים.
עם זאת, הטקסט אינו קובע זאת במפורש.
- בבית שבו שהו התלמידים?
פרשנים מסוימים שיערו שפטרוס עזב לרגע את שאר התלמידים וכי ישוע נגלה אליו בבית או בחצר פנימית בירושלים. אך השערה זו נותרת השערה גרידא.
- פגישה דיסקרטית במכוון
העובדה שהבשורות אינן מוסרות שום פרט עשויה להיות משמעותית. הכול מתנהל כאילו המחברים רצו לכבד את אופיה האישי העמוק של פגישה זו.
פטרוס זה עתה:
- הכחיש את רבו שלוש פעמים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54-62);
- בכה בכי מר (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.75);
- היה נושא להבטחה מיוחדת מצד ישוע (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.31-32).
לפיכך ייתכן שהקם לתחייה חיפש את תלמידו במקום מבודד, הרחק מעיני הבריות, כדי להקימו לפני שובו אל שאר השליחים.
השערה מעניינת
אם נקבל את הסדר הבא:
- התגלות לנשים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9-10);
- התגלות פרטית לפטרוס (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.34 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.5);
- התגלות לתלמידי עמאוס (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.13-32);
- התגלות לשליחים בערב (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.36-49 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.19-23);
הרי שייתכן שפטרוס עזב את ירושלים לכמה שעות, מוכה בכישלונו, וכי ישוע בא לפגוש אותו בדרך או במקום בודד. סצנה זו תהווה מקבילה מרשימה לסצנה של מרים המגדלית, שאף אותה פגש הקם לתחייה לבדה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.14-18).
לסיכום, המקום המדויק אינו ידוע לנו. שתיקה זו של הכתובים עשויה להיות בעלת ערך תיאולוגי בפני עצמה: מה שחשוב לא היה לדעת היכן התקיימה פגישה זו, אלא להראות שהאדון שקם לתחייה יצא בעצמו לחפש את מי שהכחיש אותו כדי להשיבו לשליחותו. מאוחר יותר תיעשה השבה זו פומבית על שפת (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.15-19).