טקס המים בהושענא רבה

טקס המים בהושענא רבה, היום השביעי והאחרון של חג סוכות — הצג את ההגדרה של INF208, היה אחד הרגעים החגיגיים והסמליים ביותר בעבודת האל בבית המקדש בירושלים בתקופת בית שני.

כך הוא התנהל:

בכל בוקר של סוכות — הצג את ההגדרה של INF208 ירד כוהן במצעד חגיגי אל בריכת השילוח — הצג את ההגדרה של INF109, שמדרום לירושלים, כדי לשאוב מים חיים בקנקן זהב. לאחר מכן הובאו המים בחזרה אל בית המקדש באווירה חגיגית, בליווי שירה, מוזיקה וריקודים. התהלוכה נכנסה דרך שער המים ועלתה עד המזבח.

אך בהושענא רבה הגיע הטקס לשיאו:

הכוהנים הקיפו את המזבח שבע פעמים, לזכר שבעת ההקפות סביב יריחו, בקריאה “הושע נא” (“הושיעה נא”).

לאחר מכן נשפכו המים על המזבח, יחד עם ניסוך יין, והדבר סימל את התפילה לגשם ולברכת היבולים.

המתפללים ניענעו את ארבעת המינים — הצג את ההגדרה של INF128 (לולב, אתרוג, הדס וערבה) ואמרו את מזמורי ההלל (תהילים 113 עד 118).

אף שמנהג זה אינו נזכר בתוך התורה — הצג את ההגדרה של INF032 שבכתב, ראו בו הפרושים — הצג את ההגדרה של INF002 מסורת שנמסרה בעל פה ממשה.

משמעותו הסמלית

המים שנשפכו ייצגו את הברכה האלוהית, את החיים ואת נוכחות הרוח. בהקשר זה קורא ישוע, לפי יוחנן 7.37: > “מי שצמא, יבוא אליי וישתה.”

כך הוא מציג את עצמו בתור מקור — הצג את ההגדרה של INF043 אמיתי של מים חיים, ומגשים באופן רוחני את מה שהטקס הכריז עליו באופן סמלי.