לפי איגרת אריסטיאס, מסמך עתיק, נבחרו 72 חכמים יהודים כדי לתרגם את ליוונית במאה השלישית לפני הספירה, בימי שלטונו של תלמי השני פילדלפוס. חכמים אלה, שישה מכל שבט מישראל, עבדו לכאורה כל אחד בנפרד, אך כאשר הושוו תרגומיהם התברר שהם זהים.
איגרת אריסטיאס נחשבת לעיתים קרובות לפסאודואפיגרף, כלומר טקסט המיוחס לכותב שאינו כותבו האמיתי. היא נכתבה כנראה במאה השנייה לפני הספירה, זמן רב אחרי האירועים שהיא מתארת.
אף שהאיגרת היא יצירת תעמולה של היהדות האלכסנדרונית ומשקפת את רוח התקופה, קשה לראות בה מקור היסטורי אמין לגבי הפרטים המדויקים שהיא מוסרת, כגון מספרם המדויק של המתרגמים או אופיים העצמאי של תרגומיהם.
לסיכום, איגרת אריסטיאס היא מקור יקר להבנת ההקשר התרבותי והדתי של התקופה, אך אין לקבלה כתיעוד היסטורי מדויק.