המקרא מבחין בכמה צורות של חטא. כולן חמורות בעיני אלוהים, אך הן מתבטאות בדרכים שונות: במעשים, במחדלים, במחשבות או בכוונות.
1. חטאי מעשה
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים 5.19-21: מעשי הבשר כוללים זנות, שנאה, עבודת אלילים וכדומה.
שְׁמֹות 20.13-17: עשרת הדיברות אוסרים מעשים כמו רצח, גניבה, ניאוף.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 1.29-31: האדם המופקר לעצמו עושה מעשי רשעות, גאווה ומרד.
אלה חטאים גלויים, מכוונים, הנוגדים את התורה האלוהית. אלה מעשים מכוונים העוברים על חוק אלוהים המוסרי.
2. חטאי מחדל
אִגֶּרֶת יַעֲקֹב 4.17: לא לעשות טוב כשיודעים אותו הוא חטא.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.42-45: הסירוב לעזור לנזקקים מגונה.
מִשְׁלֵי 24.11-12: אי התערבות להצלת חפים מפשע היא עוולה.
החטא יכול להיות גם היעדר פעולה צודקת או רחמנית. החטא אינו מורכב רק מעשיית רע, אלא גם מאי עשיית הטוב כשיש הזדמנות.
3. חטאי מחשבה
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.28: החמדה בלב היא כבר ניאוף.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.21-23: המחשבות הרעות באות מן הלב.
מִשְׁלֵי 6.16-18: אלוהים שונא מחשבות רעות ותוכניות עוולה.
החטא מתחיל בכוונה, גם בלי מעשה חיצוני. אלוהים רואה את הכוונה הנסתרת, לא רק את המעשה החיצוני.
4. חטאים מכוונים ובשגגה
וַיִּקְרָא 4.2: נקבעו קורבנות על חטאים בשגגה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.47-48: מי שיודע ואינו עושה ייענש בחומרה רבה יותר.
תְהִלִּים 19.12: דוד מבקש סליחה על העוולות שאינו מכיר.
אלוהים מבחין בין החטאים לפי תודעת האשם, אך כולם דורשים טיהור. החטא בשגגה מראה שקדושת אלוהים דורשת פיצוי, גם כשהאדם אינו מעריך את חומרת עוולתו.
סיכום: סוגי החטאים
החטא מתבטא בצורות שונות: במעשים גלויים ומכוונים העוברים על התורה האלוהית, במחדלים כשהטוב אינו נעשה, במחשבות פנימיות שאלוהים רואה ושופט, ואפילו בעוולות בשגגה הדורשות טיהור. קדושת אלוהים היא כזו שכל חטא, מודע או לא, דורש פיצוי. רק חסדו של המשיח יכול לכסות את כל צורות העבירה האלה.
החטא רב־צורתי, אך הפתרון יחיד: הסליחה בישוע המשיח.
