העיר ציפורי

ציפורי הייתה העיר המרכזית של אזור זה בגליל בימי ישוע, ואף על פי כן לא מחברי הבשורות ולא השליח פאולוס מזכירים אותה במפורש בכתביהם. היעדרות זו עשויה להפתיע כאשר מביאים בחשבון את חשיבותה של עיר זו בנוף הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של התקופה.

ציפורי, הנמצאת כשמונה קילומטרים צפונית לנצרת, נראתה מן הגבעות של הכפר של יוסף ומרים. בתקופת שלטונו של הורדוס אנטיפס היא הפכה לאחת מערי המנהל העיקריות של הגליל וידעה התפתחות עירונית משמעותית. לאחר שנבנתה מחדש אחרי המהומות שפרצו עם מות הורדוס הגדול, היא קיבלה בהדרגה את המאפיינים של עיר המושפעת מאוד מהתרבות היוונית-רומית. היוונית תפסה שם מקום חשוב בקשרי המסחר והמנהל.

מצב זה עומד בניגוד חד לזה של נצרת, שנראית אז רק ככפר כפרי צנוע שהורכב ממספר בתים, חלקם חצובים בסלע. אפשרויות העבודה שם היו כנראה מוגבלות לבעלי מלאכה כמו יוסף וישוע, המכונים במילה היוונית tekton (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.55 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.3). לכן נראה סביר שיוסף נאלץ לפנות אל אתרי הבנייה הגדולים של ציפורי כדי לדאוג לצורכי משפחתו. המרחק הקצר יחסית — כשעתיים הליכה — הופך את ההשערה הזאת לאמינה במיוחד.

בהקשר זה אין זה בלתי סביר לחשוב שישוע עצמו ליווה את יוסף והשתתף בעבודת המלאכה הזאת בנעוריו. חוויה כזאת יכלה להביא אותו במגע עם סביבה עירונית קוסמופוליטית יותר, שבה ההשפעות היווניות והרומיות היו בולטות יותר מאשר בנצרת. הדבר עשוי להסביר, לפחות בחלקו, היכרות מסוימת עם השפה היוונית ועם מציאויות חברתיות מגוונות יותר, המצויות לעיתים בהוראתו ובמשלים — הצג את ההגדרה של INF181 שלו.

ציפורי, שנקראת בעברית צִפּוֹרִי, תפסה גם היא מקום חשוב בתקופת הבית השני ובתקופה הרומית. החפירות הארכיאולוגיות הרבות שנערכו באתר חשפו מבני ציבור, שכונות מגורים עשירות, חנויות, תיאטרון ופסיפסים מרשימים. ממצאים אלה מאפשרים להבין טוב יותר את ההקשר התרבותי, החברתי והפוליטי של הגליל בימי ישוע.

מסורות מאוחרות מסוימות, אף שאינן מעוגנות בבשורות, קושרות גם הן את ציפורי למשפחתה של מרים. עם זאת, שום טקסט מקראי אינו מאפשר לאשר השערה זו בביטחון.

נותרת אפוא שאלה חשובה: מדוע עיר קרובה כל כך ומשפיעה כל כך נעדרת מסיפורי הבשורות? אפשר לשקול כמה הסברים. נראה שהבשורות מעדיפות לעיתים קרובות את הכפרים ואת האוכלוסיות הצנועות של הגליל על פני המרכזים הגדולים המסומנים מאוד בהשפעה יוונית-רומית. ייתכן גם שישוע הגביל מדעת חלק משירותו ליישובים יהודיים קטנים, בהתאם לכיוון הראשוני של שליחותו אל «הצאן האובד מבית ישראל — הצג את ההגדרה של INF166» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.24). שתיקת הבשורות בעניין ציפורי אינה מעידה אפוא בהכרח על היעדר מוחלט של מגעים עם עיר זו, אלא עשויה לשקף בחירה סיפורית ותיאולוגית של מחברי המקרא.

יוסף עסק במלאכת הנגרות או, באופן רחב יותר, במלאכת הבנייה, כפי שמעיד המונח היווני tekton שבו נעשה שימוש בבשורות (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.55 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.3). בחברה היהודית של המאה הראשונה היה טבעי שאב ימסור את כישוריו לבניו כדי להבטיח את המשכיות עיסוק המשפחה.

נראה אפוא שישוע למד את המלאכה הזאת מוקדם מאוד מיוסף והשתתף בהדרגה בעבודה היומיומית של המשפחה.

עיסוק זה במלאכה חייב כנראה נסיעות קבועות אל הערים השכנות שהתפתחו בקצב מהיר, ובמיוחד אל ציפורי. כבר שקלנו את ההשערה שליוסף הייתה עגלה לשינוע עצים, כלים או חומרים הדרושים לעבודתו. מלאכה כזאת לא הייתה כנראה קושי גדול לבעל מלאכה המומחה בעבודת עץ.

יתר על כן, פרט אחד מושך תשומת לב מיוחדת בסיפורי הבשורות: בעוד מרים מוזכרת לעיתים תכופות, בשמה או כ«אמו של ישוע» (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.25), יוסף נעלם כליל מן הסיפורים לאחר אירוע שהותו של ישוע בבית המקדש בגיל שתים עשרה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.41-52). היעדרות זו הביאה פרשנים רבים להניח שיוסף מת בגיל צעיר יחסית, לפני תחילת שירותו הציבורי של ישוע.

אם השערה זו נכונה, ישוע, כבן בכור, נטל כנראה על עצמו במשך כמה שנים את האחריות החומרית והחברתית למשפחה. בתרבות היהודית של התקופה תפקיד זה עבר באופן טבעי לבכור לאחר מות האב. מצב כזה עשוי להסביר מדוע ישוע החל את שירותו הציבורי רק בסביבות גיל שלושים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.23), גיל מאוחר יחסית בהשוואה לתנועות דתיות אחרות של התקופה.

אחריות משפחתית זו מסייעת גם להבין טוב יותר פרטים מסוימים בבשורות. תושבי נצרת מכירים את ישוע קודם כול כ«הנגר» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.3) או כ«בן הנגר» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.55). ביטויים אלה מראים שלפני שהוכר כמטיף ועושה נפלאות, זוהה ישוע כבעל מלאכה המשולב בחיי הכלכלה המקומיים.

כך, רחוק מלהיות חסרת חשיבות, נראה שתקופה שקטה זו בחיי ישוע מגלה קיום המסומן בעבודה פיזית, באחריות משפחתית ובנסיעות, כנראה, אל המרכזים הגדולים השכנים כמו ציפורי. הקשר זה מאיר באור חדש את הסביבה החברתית והאנושית שבה גדל המשיח ישוע לפני תחילת שירותו הציבורי.

אם, כפי שאנו משערים, המשיח ישוע ביקר בעיר ציפורי בנעוריו או במסגרת עבודתו המקצועית של יוסף, ראוי לציון שאף אירוע המדווח בבשורות אינו מתרחש שם במפורש. היעדרות זו ניתנת להסבר בכמה דרכים.

ראשית, נראה שמחברי הבשורות בחרו את המקומות בעיקר לפי חשיבותם במהלך שירותו הציבורי של ישוע ולפי משמעותם התיאולוגית. כך, ערים מסוימות החשובות מבחינה פוליטית או כלכלית אינן מוזכרות לעולם, בעוד שיישובים צנועים בהרבה תופסים מקום מרכזי בסיפורי הבשורות (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11).

מעבר לכך, לציפורי היה אופי הלניסטי מאוד והרומית — הצג את ההגדרה של INF004. אף שהייתה שם אוכלוסייה יהודית, העיר הושפעה במידה רבה מהתרבות היוונית-רומית. היוונית תפסה שם מקום מהותי בקשרי המסחר והמנהל, שלא כמו בכפרים היהודיים של הגליל שבהם נותרה הארמית שפת היומיום השלטת.

מצב תרבותי זה עשוי להסביר בחלקו את שתיקת הבשורות. אכן, נראה ששירותו של המשיח ישוע התפתח בעיקר בכפרים ובאזורים הכפריים של הגליל, בקרב אוכלוסיות יהודיות צנועות (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.23 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.24). הערים הגדולות המסומנות בנוכחות רומית מופיעות יחסית מעט בסיפורי הבשורות, למעט מרכזים בלתי נמנעים כמו ירושלים או קיסריה.

יש גם להזכיר שהיחסים בין יהודים שומרי מצוות לבין אוכלוסיות פגניות או הלניסטיות מאוד נותרו לעיתים קרובות מוגבלים באותה תקופה. אף שלא היו חסרים לגמרי, המגעים התרבותיים והדתיים סומנו לעיתים באי-אמון הדדי מסוים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.9). בהקשר זה ערים כמו ציפורי יכלו להיתפס בעיני יהודים אדוקים מסוימים כמרכזי תרבות פחות נוחים לשמירת הזהות הדתית היהודית.

לבסוף, שתיקת הבשורות בעניין ציפורי אינה מעידה בהכרח שישוע לא הלך אליה מעולם. מחברי המקרא אינם מתיימרים לדווח על כל מסעותיו או פעולותיו של המשיח (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.25). לפיכך ייתכן שעיר זו היוותה פשוט חלק ממסגרת היומיום של נעוריו מבלי למלא תפקיד ישיר באירועים שבחרו המבשרים.