LGH005

מרי ג'ונס

סיפורה של מרי ג'ונס, נערה וולשית צעירה מהמאה ה-18, מדגיש את נחישותה להשיג כתבי קודש למרות המכשולים הכלכליים והגאוגרפיים. אמונתה והתמדתה הובילו לרכישת כתבי קודש בוולשית מהכומר תומאס צ'ארלס, והדגימו את כוחן של מסירות והתחייבות. דוגמתה גם הניעה את הקמת האגודה הבריטית והזרה להפצת כתבי הקודש (British and Foreign Bible Society).

9 דקות מרי ג'ונס המקרא וויילס תומאס צ'ארלס אמונה נוצרית

למידע נוסף

ניתן לעיין ב:

הסתירות

מבוא

מרי ג'ונס היא ילדה קטנה שנחישותה להשיג כתבי קודש הביאה לתוצאות יוצאות דופן. קשה לדמיין כיום את הקשיים שעמדו בפניה בהשגתם בסוף המאה ה-18, בעת שכתבי הקודש נפוצים מאוד ואף מוצעים בחינם באתרים מסוימים.

אולם בסוף המאה ה-18 ספרים היו יקרים מאוד, ולמרבה הצער חלק גדול מאוכלוסיית העובדים היה אנאלפבית.

א. סיפורה של מרי ג'ונס

מרי ג'ונס נולדה ב-16 בדצמבר 1784 בוויילס, בבריטניה, למשפחה צנועה. אביה היה אורג בכפר Llanfihangel-y-Pennant, Abergynolwyn, השוכן למרגלות קאדר אידריס ליד דולג'לאו.

הוריה היו מתודיסטים קלוויניסטים מסורים, והיא עצמה קיבלה את האמונה הנוצרית כבר בגיל שמונה. כמו ילדים רבים באותה תקופה, היא סייעה במרץ במטלות הבית. יום המנוחה היחיד נותר יום ראשון, שאותו בילתה בכנסייה עם הוריה. שם גילתה את כתבי הקודש, כשהאזינה לקריאות הכומר בזמן הדרשות. אף שהתעניינה מאוד בקריאות אלה, מרי לא ידעה לקרוא, ולמשפחתה לא היו כתבי קודש.

בכפרה עדיין לא הייתה בית ספר. ביום ראשון אחד הודיע הכומר על פתיחתו הקרובה של בית ספר נודד בכפר. הוראה מסוג זה אורגנה על ידי תומאס צ'ארלס.

תומאס צ'ארלס (1755–1814) היה מטיף מתודיסטי וולשי ודמות מפתח במתודיזם הקלוויניסטי בוויילס. הוא מילא תפקיד מכריע בהקמת האגודה הבריטית והזרה להפצת כתבי הקודש ותרם להפצת כתבי הקודש בוולשית.

הוא גם הקים בתי ספר נודדים, בהשראת פועלו של גריפית' ג'ונס, כדי ללמד ילדים קריאה ועקרונות נוצריים. מחויבותו לחינוך ולדת הותירה השפעה מתמשכת על התרבות הוולשית.

כשהגיעה המורה, מרי הייתה בין התלמידות הראשונות שנרשמו. היא התקדמה במהירות, ובתוך חודשים ספורים בלבד למדה לקרוא, דבר שנחשב בעיני סביבתה להישג מרשים.

ביום ראשון אחד ביקש הכומר ממרי לקרוא מתוך כתבי הקודש, לפני הקהילה, את פסוקי הדרשה, כדי לעודדה. מרי ביצעה משימה זו בהצלחה ועוררה את הערצת המאמינים הנוכחים, בשל גילה הצעיר, תשע שנים. יש לציין שמבוגרים רבים בקהילה היו אנאלפביתים.

מרי יודעת לקרוא, אך אין לה אף ספר. המשך סיפורה הוא המרתק.

ב. כתבי הקודש של מרי ג'ונס

מרי ג'ונס קיבלה את האמונה הנוצרית בגיל שמונה. כך באה מוקדם במגע עם ההוראה הדתית וביקשה להחזיק כתבי קודש משלה.

באותה תקופה נראתה רכישת ספר כזה בסביבה מוחלשת כשאיפה בלתי מושגת. הכסף שימש בעיקר לסיפוק צורכי החיים הבסיסיים. עם זאת, רצונה של מרי ג'ונס היה נטוע עמוק. היא גם הבינה שעליה לנקוט צעדים מעשיים כדי לחסוך די כסף לרכישת הספר היקר הזה.

במשך שש שנים ביצעה מטלות בית שונות ובמקביל הקימה עסק קטן. היא גידלה תרנגולות כדי למכור את הביצים, עיבדה חלקת אדמה קטנה כדי למכור ירקות, והציבה כוורת כדי למכור את הדבש. היא גם סייעה לאיכרים בעת הקציר. לאחר שש השנים הללו חסכה די כסף כדי לקנות את כתבי הקודש שביקשה.

בגיל 15 חסכה מרי די כסף. היא שמעה שמר תומאס צ'ארלס, הכומר המתודיסטי הוולשי מבאלה, מוכר כתבי קודש. מרי החליטה לצאת למסע, חרף מרחק של כ-40 ק"מ ותנאים קשים, כגון שודדים שארבו למטיילים כדי לגזול את רכושם. מרי שמה את מבטחה באלוהים והתפללה להיות מוגנת בדרכה.

למחרת גילתה שנותר רק כתבי קודש אחד בוולשית ושמר צ'ארלס כבר שמר אותו לחבר. מרי, מאוכזבת, הראתה את עצבותה. מר צ'ארלס, שנגע ללבו מתגובתה, גילה חמלה ואמר לה שיש לו גם כתבי קודש באנגלית, שכן חברו דובר שתי שפות. כך החליט למכור למרי את כתבי הקודש בוולשית.

ג. השלכות מעשיה של מרי ג'ונס

מה שראוי לציון בהרפתקה זו הן תוצאות יוזמתה של מרי ג'ונס, שכן אירוע זה השפיע השפעה ניכרת על מר תומאס צ'ארלס, שהחליט לפעול.

ארבע שנים לאחר מכן הציג בלונדון את מצבו של העם הוולשי, וגולל את צורכיו בכתבי קודש בצורה רהוטה כל כך, עד שהכומר תומאס יוז, כומר הכנסייה הבפטיסטית בבטרסי, קרא: "יש צורך להקים אגודה כדי לענות על צורך זה. אולם אם נעשה זאת למען וויילס, מדוע לא נפעל גם למען בריטניה? ומדוע לא למען שאר העולם?"

אסיפה זו של 300 איש אפשרה את הקמת האגודה הבריטית והזרה להפצת כתבי הקודש, ובכך פתחה את פעילות אגודות כתבי הקודש בקנה מידה עולמי.

ד. אגודות כתבי הקודש

האגודה הבריטית והזרה להפצת כתבי הקודש היא ארגון נוצרי אקומני שנוסד ב-1804. מטרתה העיקרית היא להנגיש את כתבי הקודש למספר רב ככל האפשר של אנשים ברחבי העולם, על ידי תרגומם והפצתם בשפות שונות.

מושבה בסווינדון, הממלכה המאוחדת, והיא משתייכת לאיחוד אגודות כתבי הקודש. במרוצת השנים מילאה תפקיד מפתח בהפצת הכתבים ותרמה לשימור ולתרגום של טקסטים מקראיים רבים.

כך הצמיחה מפעלים דומים נוספים ברחבי העולם, הידועים בשם "אגודות כתבי הקודש".

משימתן העיקרית של אגודות כתבי הקודש היא לתרגם, להדפיס ולהפיץ את כתבי הקודש כדי להנגישם למספר הרב ביותר של אנשים, לעיתים קרובות במחירים סבירים. הן ממלאות תפקיד מפתח בהפצת הכתבים ברחבי העולם ופועלות בשיתוף עם מסורות נוצריות שונות.

תנועת אגודות כתבי הקודש צמחה בתחילת המאה ה-19, בעיקר כדי להתמודד עם המחסור בכתבי קודש לשכבות העממיות. כיום הן מאוגדות באיחוד אגודות כתבי הקודש, המתאם את מאמציהן בכמעט 200 מדינות.

ידועים שניים מכתבי הקודש של מרי ג'ונס. האחד נמצא בארכיון האגודה הבריטית והזרה להפצת כתבי הקודש בספריית אוניברסיטת קיימברידג', והאחר בספרייה הלאומית של וויילס. אלו עותקים של מהדורת 1799 של כתבי הקודש הוולשיים, שעשרת אלפים עותקים מהם הודפסו באוקספורד עבור החברה לקידום הידע הנוצרי. נוסף על הברית הישנה והברית החדשה ועל , הכרך כולל את ספר (בוולשית) ואת תהלים מחורזים בוולשית מאת אדמונד פריס (Edmwnd Prys).

בעותק הנמצא כיום בקיימברידג' כתבה מרי ג'ונס את הדברים הבאים (באנגלית) בעמוד האחרון של (האיות הוא שלה):

"Mary Jones was born December the 16 1784.

I bought this in the 16 year of my age. I am the daughter of Jacob Jones and Mary Jones his wife. the Lord give me grace. Amen.

Mary Jones: He is the true Onour of this Bible. Bought in the year 1800 at the age of 16 years."

https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Jones_and_her_Bible

ה. חייה של מרי ג'ונס

לאחר רכישתה המפורסמת של כתבי הקודש, ניהלה מרי ג'ונס חיים פשוטים ואדוקים בוויילס. היא נותרה נוצרייה מחויבת והמשיכה לגור בכפרה, שם זכתה לכבוד בשל אמונתה והתמדתה. מורשתה נחגגת עד היום, בעיקר בבתי ספר ובארגונים הנושאים את שמה ומנציחים את מסר הנחישות והמסירות שלה

מרי ג'ונס מתה ביום רביעי, 28 בדצמבר 1864. אנדרטה לכבודה ניצבת ב-Llanfihangel-y-Pennant, כפר הולדתה. הטקסט הבא חרוט עליה:

"לזכר מרי ג'ונס, אשר בשנת 1800, בגיל 16, עשתה את הדרך הזאת עד באלה כדי לקבל מהכומר תומאס צ'ארלס, B.A., עותק של כתבי הקודש הוולשיים. אירוע זה הוביל להקמת האגודה הבריטית והזרה להפצת כתבי הקודש.

הוקם על ידי בתי הספר של יום ראשון במרוניית'."

סיכום

סיפורה של מרי ג'ונס מראה לנו תקופה שבה החזקת כתבי קודש הייתה זכות יתר. מה שראוי לציון הוא תשוקתה העזה לקרוא את כתבי הקודש. כיום ספר זה נגיש במחיר נמוך, זול מכרטיס לקולנוע. אגודות אף מעניקות כתבי קודש בחינם.

אנשים אומרים לעיתים קרובות: "מה שזול נדיר שיש לו ערך". האם העובדה שמוכרים כתבי קודש במחירים נמוכים ביותר פירושה שלספר זה אין ערך? פרידריך ניצשה אמר: "כל מה שיש לו מחיר, ערכו מועט". למעשה, אין אנו משלמים על הטקסט אלא על עלויות ההפקה. טקסט זה חופשי מזכויות, ואלוהים אינו דורש דבר תמורת דברו, הנשאר חינם לכול.

כתבי הקודש, מעבר להיבטם הפיזי, מציעים מסר יקר ערך שיכול להשפיע עמוקות על חיינו. לפיכך יש להם ערך שאין לאמוד. כתבי הקודש הם ויישארו, לפני הכול: דבר אלוהים.

ראוי לציון שנחישותה של ילדה קטנה, ללא השפעה מיוחדת, להשיג כתבי קודש עוררה השראה אצל אנשים רבים והניעה את מקבלי ההחלטות של אותה תקופה להקים ארגון המוקדש להפצת כתבי הקודש.

Mary JONES. L'histoire de Mary Jones, une jeune fille galloise du XVIIIe siècle, souligne sa détermination à obtenir une Bible malgré les obstacles financiers et géographiques. Sa foi et sa persévérance ont conduit à l'achat d'une Bible en gallois auprès du pasteur Thomas Charles, illustrant ainsi la puissance de la dévotion et de l'engagement. Son exemple a également inspiré la création de la British and Foreign Bible Society. Introduction. Mary Jones est une petite fille dont la détermination à obtenir une Bible a entraîné des conséquences extraordinaires. Ses difficultés pour l'acquérir à la fin du 18ème siècle sont difficiles à imaginer aujourd'hui, où la Bible est largement diffusée et même offerte gratuitement par certains sites. Cependant, à la fin du XVIIIe siècle, les livres étaient très coûteux et, malheureusement, une grande partie de la population ouvrière était analphabète. I. L’histoire de Mary Jones. Mary JONES est née le 16 décembre 1784 au Pays de Galles, en Grande-Bretagne, dans une famille modeste. Son père exerçait le métier de tisserand, dans le village de Llanfihangel-y-Pennant, Abergynolwyn, situé au pied de Cader Idris près de Dolgellau. Ses parents étaient des méthodistes calvinistes dévoués, et elle-même a embrassé la foi chrétienne dès l'âge de huit ans. Comme de nombreux enfants de cette époque, elle contribue activement aux tâches domestiques. Le seul jour de repos demeure le dimanche, qu'elle passe à l'église avec ses parents. C'est à cet endroit qu'elle découvre la Bible, en écoutant les lectures du pasteur lors des prédications. Bien que très intéressée par ces lectures, Mary ne sait pas lire et sa famille ne possède pas de Bible. Il n'y avait pas encore d'école dans son village. Un dimanche, le pasteur a annoncé l'ouverture prochaine d'une école itinérante dans le village. Ce type d’enseignement étaient organisés par Thomas Charles. Thomas CHARLES (1755-1814) était un prédicateur méthodiste gallois et une figure clé du méthodisme calviniste en Pays de Galles. Il a joué un rôle essentiel dans la fondation de la British and Foreign Bible Society et a contribué à la diffusion de la Bible en gallois. Il a également mis en place des écoles circulantes, inspirées du travail de Griffith Jones, pour enseigner la lecture et les principes chrétiens aux enfants. Son engagement envers l'éducation et la religion a eu un impact durable sur la culture galloise. Lorsque l'institutrice est arrivée, Mary a été l'une des premières élèves à s'inscrire. Elle a rapidement progressé et, en quelques mois seulement, elle a appris à lire, ce qui a été considéré comme un exploit par son entourage. Un dimanche, le pasteur sollicite Mary pour la lecture des versets de la prédication dans la Bible devant l'assemblée, afin de l'encourager. Mary effectue cette tâche avec succès, suscitant l'admiration des fidèles présents, en raison de son jeune âge de 9 ans. Il est à noter que de nombreux adultes de la congrégation sont illettrés. Mary sait lire mais elle ne possède aucun livre. C’est la suite de son histoire qui est fascinante. II. La Bible de Mary JONES. Mary JONES a adhéré à la foi chrétienne dès l'âge de huit ans. Elle a ainsi rapidement été en contact avec les enseignements religieux et a souhaité posséder une bible personnellement. À cette époque, l'acquisition d'un tel livre dans un milieu défavorisé semblait une ambition irréalisable. Les fonds étaient principalement utilisés pour satisfaire les besoins essentiels de la vie. Cependant, le souhait de Mary Jones était profondément enraciné. Elle comprenait également qu'elle devait entreprendre des actions concrètes pour accumuler suffisamment d'argent afin d'acquérir cet ouvrage si précieux. Durant six années, elle a effectué diverses tâches domestiques et parallèlement lancé une activité commerciale. Elle a élevé des poules pour vendre les œufs, cultivé un petit lopin de terre pour vendre des légumes, et installé une ruche pour vendre le miel. Elle assistait également les fermiers lors des récoltes. Après ces six années, elle a accumulé suffisamment d'argent pour acheter la Bible qu'elle désirait. À l'âge de 15 ans, Mary avait accumulé suffisamment d'argent. Elle apprit que Monsieur Thomas CHARLES, le pasteur méthodiste gallois de Bala, vendait des bibles. Mary décida de faire ce voyage, malgré une distance d'environ 40 km et les conditions difficiles, comme les voleurs qui ciblaient les voyageurs pour leur dérober leurs biens. Mary plaça sa confiance en Dieu et pria pour être protégée durant son trajet. Le lendemain, elle constata qu'il ne restait qu'une seule Bible en gallois et que Monsieur CHARLES l'avait déjà réservée pour un ami. Déçue, Mary manifesta sa tristesse. Touché par sa réaction, Monsieur CHARLES fit preuve de compassion et lui indiqua qu'il possédait également une Bible en anglais, son ami étant bilingue. Ainsi, il décida de vendre la Bible en gallois à Mary. III. Les répercussions de la démarche de Mary Jones. Ce qui est remarquable dans cette aventure, ce sont les conséquences de l'initiative de Mary JONES, car cet événement eut un impact significatif sur M. Thomas CHARLES, qui décida de passer à l'action. Quatre ans plus tard, il présenta à Londres la situation du peuple gallois, en exposant leur besoin en bibles avec une telle éloquence que le révérend Thomas HUGHES, pasteur de l'Église baptiste de Battersea, s'écria : « Il est nécessaire de créer une société pour répondre à ce besoin. Cependant, si nous le faisons pour le pays de Galles, pourquoi ne pas agir également pour la Grande-Bretagne ? Et pourquoi pas pour le reste du monde ? » Cette assemblée de 300 personnes a permis la création de la British and Foreign Bible Society, initiant ainsi les activités des sociétés bibliques à l'échelle mondiale. IV. Les sociétés bibliques. La British and Foreign Bible Society est une organisation chrétienne œcuménique fondée en 1804. Son objectif principal est de rendre la Bible accessible à un maximum de personnes à travers le monde, en la traduisant et en la distribuant dans différentes langues. Son siège est situé à Swindon, Royaume-Uni, et elle est affiliée à l'Alliance biblique universelle. Au fil des ans, elle a joué un rôle clé dans la diffusion des Écritures et a contribué à la préservation et à la traduction de nombreux textes bibliques. Elle a ainsi initié d'autres œuvres similaires à travers le monde, connues sous le nom de « Sociétés Bibliques ». Les sociétés bibliques ont pour mission principale de traduire, imprimer et distribuer la Bible afin de la rendre accessible au plus grand nombre, souvent à des prix abordables. Elles jouent un rôle clé dans la diffusion des Écritures à travers le monde et collaborent avec différentes traditions chrétiennes. Le mouvement des sociétés bibliques a émergé au début du XIXe siècle, notamment pour répondre à la pénurie de Bibles disponibles pour les classes populaires. Aujourd’hui, elles sont regroupées sous l’Alliance biblique universelle, qui coordonne leurs efforts dans près de 200 pays. Deux des Bibles de Mary Jones sont connues. Une Bible se trouve dans les archives de la British and Foreign Bible Society à la bibliothèque de l’Université de Cambridge et une autre à la Bibliothèque nationale du Pays de Galles. Ce sont des copies de l’édition de 1799 de la Bible galloise, dont dix mille exemplaires ont été imprimés à Oxford pour la Société pour la propagation de la connaissance chrétienne. En plus de l’Ancien et du Nouveau Testament et des Apocryphes, le volume contient le Livre de la prière commune (en gallois) et les Psaumes métriques gallois d’Edmwnd Prys. Dans l’exemplaire maintenant à Cambridge, Mary Jones a écrit ce qui suit (en anglais) sur la dernière page des Apocryphes (l’orthographe est la sienne) : « Mary Jones est née le 16 décembre 1784. Je l’ai acheté dans la 16ème année de mon âge. Je suis la fille de Jacob Jones et de Mary Jones, sa femme. que le Seigneur me donne la grâce. Amen. Mary Jones : Il est le véritable Onour de cette Bible. Acheté en l’an 1800 à l’âge de 16 ans. » https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Jones_and_her_Bible V. La vie de Mary JONES. Après son célèbre achat de la Bible, Mary Jones a vécu une vie simple et pieuse au Pays de Galles. Elle est restée une chrétienne engagée et a continué à vivre dans son village, où elle était respectée pour sa foi et sa persévérance. Son héritage est encore célébré aujourd’hui, notamment par des écoles et des organisations qui portent son nom et perpétuent son message de détermination et de dévotion Mary Jones est décédée le mercredi 28 décembre 1864. Un mémorial en son honneur est situé à Llanfihangel-y-Pennant, son village natal. Le texte suivant y est gravé : « En mémoire de Mary Jones, qui, en 1800, à l’âge de 16 ans, a parcouru cette distance jusqu’à Bala pour obtenir du Révérend Thomas Charles, B.A., une copie de la Bible galloise. Cet événement a conduit à la formation de la Société biblique britannique et étrangère. Érigé par les écoles du dimanche de Merioneth. » Conclusion. L'histoire de Mary JONES nous montre une époque où posséder une Bible était un privilège. Ce qui est notable, c'est son désir intense de lire la Bible. Aujourd'hui, ce livre est accessible à bas prix, moins cher qu'une place de cinéma. Des associations offrent même des Bibles gratuitement. Les gens disent souvent : "Ce qui est bon marché a rarement de la valeur.", alors le fait de vendre des Bibles à des prix extrêmement bas entraine t’il que ce livre n’a pas de valeur. Friedrich Nietzsche disait : "Tout ce qui a son prix est de peu de valeur." En réalité ce n’est pas le texte que nous payons mais les couts de production. Ce texte est libre de droit et Dieu ne demande rien pour sa parole qui demeure gratuite pour chacun. La Bible, au-delà de son aspect physique, offre un message précieux qui peut profondément impacter nos vies. Elle possède donc une valeur inestimable. La Bible est et restera avant toute chose : la Parole de Dieu. Il est notable que la détermination d'une petite fille, sans influence particulière, à obtenir une Bible ait inspiré de nombreuses personnes et poussé les décideurs de l'époque à créer une organisation dédiée à la diffusion de la Bible.