בתי הכנסת של ירושלים

בתי הכנסת של ירושלים מהווים רכיב חשוב ברקע של מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.1-7, שכן הם מאפשרים כנראה להבין טוב יותר את מקור הסכסוך בין העברים למתיוונים ואת ארגונם של הנוצרים הראשונים.

מספר רב של בתי כנסת בירושלים

במאה הראשונה לא הייתה בירושלים בית הכנסת — הצג את ההגדרה של INF090 אחת בלבד, אלא כנראה כמה עשרות, ואולי אף כמה מאות. התלמוד מזכיר אפילו מספר של 480 בתי כנסת, שהוא ודאי מוגזם אך מעיד על ריבוי מספרם.

כל קבוצה של יהודים שמוצאם מאותו אזור או ששפתם משותפת נטתה לפקוד את הבית הכנסת — הצג את ההגדרה של INF090 שלה.

בתי הכנסת של היהודים המתיוונים

היהודים שבאו מן התפוצות דיברו בעיקר יוונית והיו להם מקומות התכנסות משלהם. כך מזכיר לוקס:

"כמה מבני הבית הכנסת — הצג את ההגדרה של INF090 הנקראת של המשוחררים, של הקיריניים ושל האלכסנדרוניים, ומבני קיליקיה ואסיה…" (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.9).

הערה זו מראה שהיו בירושלים בתי כנסת שפקדו אותם יהודים שמוצאם:

• מצפון אפריקה (קירני, אלכסנדריה);
• מאסיה הקטנה;
• מקיליקיה (מולדתו של שאול איש טרסוס).

אפשר אפילו ששאול פקד אחד מבתי כנסת אלה לפני שבא לאמונה.

רקע למשבר של מעשי השליחים 6

ה"עברים" (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.1) באו כנראה מחוגים פלסטיניים דוברי ארמית, ואילו ה"מתיוונים" היו יהודים דוברי יוונית.

לפני שבאו לאמונה היו לשתי הקבוצות הללו ללא ספק רשתות משלהן, בתי כנסת משלהן והרגלים משלהן. אין אפוא פלא שכמה הבדלים תרבותיים נשארו בתוך קהילת ירושלים.

נראה שהתלונה על האלמנות המתיוונות אינה מעידה על מחלוקת תורתית, אלא על מתחים שירשו מגיוון תרבותי זה.

האספות הנוצריות הראשונות ובתי הכנסת

ייתכן שהמאמינים הראשונים המשיכו לפקוד בתי כנסת מסוימים תוך שהם מתכנסים בבתים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.46). בשנים הראשונות לא ראו תלמידי ישוע את עצמם כנפרדים מן היהדות.

ייתכן אפילו שארגון הקהילה הקדומה הושפע מנהגים מסוימים של בית הכנסת:

• הוראה סדירה של הכתובים;
• תפילה משותפת;
• סיוע לעניים;
• קיום זקנים ואחראים;
• חשיבות שניתנה לאלמנות ולנזקקים.

השערה מעניינת בנוגע לשבעה

כמה פרשנים הציעו שהשבעה נבחרו מבין המאמינים המתיוונים ושהיו אחראים לאספות שצמחו מחוגים אלה. העובדה ששמותיהם כולם יווניים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.5) ושהסכסוך נוגע דווקא למתיוונים מחזקת השערה זו.

חשיבות להמשך מעשי השליחים

כנראה אין זה מקרה שהפרק הבא (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.9) מראה לנו את סטפנוס מתווכח עם חברי בתי כנסת מתיוונים. סטפנוס עצמו היה כנראה יהודי מתיוון ושירותו התנהל כנראה בחוגים אלה. בהקשר זה, אגב, מופיע שאול איש טרסוס לראשונה (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.58).

כך בתי הכנסת הרבים של ירושלים מהווים כנראה את הרקע התרבותי והדתי ההכרחי להבנת המשבר של מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.1-7, מינוי השבעה ושירותו המאוחר של סטפנוס. הם מסבירים גם כיצד קהילת ירושלים, מראשיתה, איחדה מאמינים מחוגים מגוונים מאוד תוך שהיא מבקשת לשמור על אחדותה.