זו שאלה מעניינת מאוד, והחוקרים שאלו אותה לא פעם. המועמד שלא נבחר להחליף את יהודה, יוסף הנקרא בר-סבא, המכונה יוסטוס (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.23), היו בו ללא ספק כל התכונות הנדרשות כדי להיות שליח. מדוע אין מוצאים אותו בין השבעה במַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.5?
-
לוקס אינו אומר דבר על גורלו
התשובה הפשוטה ביותר היא שלוקס אינו מזכיר אותו. אחרי מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.23 יוסף בר-סבא נעלם לחלוטין מן הסיפור. לכן אי אפשר לדעת בוודאות מה היה שירותו בהמשך.
-
נראה ששבעת האנשים השתייכו לקבוצת ההלניסטים
שבעת האנשים שנבחרו נושאים כולם שמות יווניים:
- סטפנוס;
- פיליפוס;
- פרוכורוס;
- ניקנור;
- טימון;
- פרמנס;
- ניקולאוס, גר מאנטיוכיה (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.5).
חוקרים רבים סבורים שהם עצמם באו מקרב היהודים ההלניסטים, שאלמנותיהם התלוננו. מינוים היה אפוא תשובה נבונה במיוחד למשבר.
אולם יוסף בר-סבא נשא שם ארמי („בר-סבא”) וכינוי לטיני („יוסטוס”). דבר אינו מורה שהשתייך לחוגים ההלניסטיים. ייתכן אפוא שלא היה חלק מהקבוצה שהעניין נגע לה ישירות.
-
ייעודו יכול היה להיות שונה
העובדה שלא נבחר להיות שליח לא חייבה בהכרח שיקבל תפקיד חשוב אחר. בברית החדשה אלוהים אינו מפקיד בידי כולם את אותם שירותים (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 12.4-6).
ייתכן שיוסף בר-סבא מילא שירות אחר שלוקס אינו מדבר עליו.
-
אמות המידה לבחירה היו שונות
כדי להיות שליח היה צריך ללוות את ישוע מטבילת יוחנן ועד העלייה השמימה (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.21-22).
כדי להימנות עם השבעה, אמות המידה היו:
- שם טוב;
- להיות מלא רוח הקודש;
- להיות מלא חכמה (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.3).
שני התפקידים לא היו אפוא זהים.
-
סיבה תיאולוגית אפשרית
מפתיע לראות שלוקס אינו מנסה לעולם „לנחם” את המועמדים שלא נבחרו. יוסף בר-סבא נעלם מסיפורו בלי שום הערה. הדבר מדגיש שבחירתו של מתתיה לא הייתה פרס אישי אלא קריאה מיוחדת מאת אלוהים. כמו כן, אי-בחירה בין השבעה אינה מעידה על הדחה.
-
השערה מעניינת
אם רוב השבעה היו הלניסטים, הרי שבחירתו של יוסף בר-סבא, כנראה יהודי עברי, הייתה פחות הולמת בהקשר זה. ייתכן שהשליחים רצו להפקיד את האחריות הזאת בידי נציגי הקבוצה שחשה נפגעת, וכך להביע את אמונם ולקדם את הפיוס בתוך הקהילה.
סיכום
איננו יודעים מדוע יוסף בר-סבא אינו נמנה עם השבעה. הסיבה הסבירה ביותר היא שהם נבחרו בעיקר מקרב המאמינים ההלניסטים כדי לפתור משבר שנגע דווקא לקהילתם. שתיקתו של לוקס על גורלו של מתחרהו של מתתיה מזכירה גם שבקהילה הראשונה לא כל משרתי אלוהים נקראו למלא תפקידים גלויים או להותיר את שמם בהיסטוריה.
אפשר אפילו להבחין באנלוגיה מסוימת עם הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.22: כאשר פטרוס מודאג מגורלו של תלמיד אחר, משיב לו ישוע:
„מה לך בכך? אתה לך אחרי.”
כך, במעשי השליחים, הדגש אינו מושם לעולם על הקריירה של יחידים, אלא על התקדמות מלאכת אלוהים.