ההופעה בגליל: לאחד עשר או לחמש מאות?

האם אפשר לזהות את מפגש אחד עשר השליחים בהר בגליל עם הופעת המוקם לתחייה לחמש מאות האחים?

כן, לפי הניתוחים שלנו זה לא רק אפשרי, אלא אף אחת מההרמוניזציות המוצעות לעתים קרובות ביותר.

ההשערה שלפיה מפגש אחד עשר התלמידים בהר בגליל מתאים להופעת המוקם לתחייה ליותר מחמש מאות אחים מקובלת בהרחבה על פרשנים רבים. אף שאין טקסט הקובע זאת במפורש, כמה רמזים מתכנסים לטובת הזיהוי הזה.

פאולוס כותב:

«הוא נראה לכיפא, ואחר כך לשנים העשר. אחר כך נראה ליותר מחמש מאות אחים בבת אחת, שרובם עודם בחיים ומקצתם מתו. אחר כך נראה ליעקב, ואחר כך לכל השליחים.» (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.5-7)

מתי מצדו מספר:

«אחד עשר התלמידים הלכו לגליל, אל ההר שישוע קבע להם. כשראו אותו השתחוו לו, אך היו שהסתפקו.» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.16-17)

הטיעונים בזכות הזיהוי הזה

פגישה שהוכרזה מראש

לפני מותו אמר ישוע:

«אחרי שאקום מן המתים, אקדים אתכם לגליל.» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.32)

אחרי התחייה, המלאך ואחר כך ישוע עצמו מזכירים את ההוראה הזאת לנשים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.7 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.10).

לכן ייתכן שההזמנה הזאת לא נגעה רק לאחד עשר השליחים אלא למעגל רחב הרבה יותר של תלמידים. פגישה שהוכרזה כמה ימים מראש יכלה בקלות לאפשר התכנסות של כמה מאות מאמינים בגליל.

האזכור של ספקות מסוימים

מתי מציין:

«אך היו שהסתפקו.» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.17)

קשה להבין את ההערה הזאת אם נכחו רק אחד עשר השליחים. לפי השחזור הזה, התלמידים כבר ראו את ישוע כמה פעמים: בירושלים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.19-29) ואחר כך על שפת הכינרת — הצג את ההגדרה של INF087 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14).

לעומת זאת, אם כמה מאות תלמידים נאספו בהר, חלקם יכלו לראות את ישוע שקם לתחייה בפעם הראשונה או ממרחק רב יותר. נוכחותם של כמה היסוסים נעשית אז מובנת הרבה יותר.

מקום המתאים לעצרת גדולה

ההר בגליל מהווה מסגרת נוחה במיוחד להתכנסות גדולה. בניגוד להופעות בבית סגור בירושלים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.19) או על שפת הכינרת — הצג את ההגדרה של INF087 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14), מקום כזה יכול היה להכיל מספר רב של תלמידים שבאו מאזורים שונים בגליל.

אחד עשר אינם בהכרח לבדם

מתי מציין שאחד עשר התלמידים הולכים אל ההר (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.16), אך הוא אינו קובע בשום מקום שהם היחידים שנכחו. השליחים יכולים פשוט לייצג את הגרעין המוביל של הקבוצה, בלי לשלול את נוכחותו של קהל גדול יותר.

טיעון כרונולוגי מעניין במיוחד

אחד הנתונים המשמעותיים ביותר מגיע מהבשורה על פי יוחנן.

אחרי הדיג הנסי כותב יוחנן:

«זו כבר הייתה הפעם השלישית שישוע התגלה לתלמידיו מאז שקם מן המתים.» (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.14)

הנתון הזה מרמז על הסדר הבא:

1. הופעה לתלמידים בלי תומא (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.19-23).
2. הופעה לתלמידים עם תומא (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.26-29).
3. הופעה על שפת הכינרת — הצג את ההגדרה של INF087 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14).

אם הקריאה הזאת נכונה, יש למקם את המפגש בהר בגליל אחרי ההופעה ליד האגם.

והנה מיקום זה מתאים להפליא לרשימתו של פאולוס:

1. הופעה לפטרוס (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.34 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.5).
2. הופעה לתלמידים.
3. הופעה לתלמידים עם תומא.
4. הופעה על שפת הכינרת — הצג את ההגדרה של INF087.
5. התכנסות גדולה בגליל, בהר (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.16-20).
6. הופעה ליותר מחמש מאות אחים (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.6).
7. הופעה ליעקב (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.7).
8. הופעה לכל השליחים לפני העלייה השמימה (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.7 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.3).

מנקודת מבט זו טבעי לגמרי לראות במפגש בהר את ההתכנסות שפאולוס מזכיר.

גבולות ההשערה

עם זאת, יש לנהוג בזהירות.

מתי אינו מזכיר לעולם במפורש את נוכחותם של חמש מאות איש, ואילו פאולוס אינו מפרט לא את המקום ולא את הנסיבות של הופעה זו. לכן אין הוכחה פורמלית המאפשרת לקבוע שמדובר באותו אירוע.

אנו נשארים בתחום ההרמוניזציה הסבירה ולא בתחום הוודאות ההיסטורית.

סיכום

הזיהוי בין המפגש בהר בגליל (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.16-20) לבין ההופעה ליותר מחמש מאות אחים (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 15.6) נראה כהשערה מוצקה במיוחד.

הוא מסביר מדוע נקבעה פגישה בגליל, כיצד אפשר היה לכנס מספר גדול מאוד של תלמידים, מדוע עדים מסוימים עדיין מפקפקים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.17), והוא מתיישב עם הסדר הכרונולוגי שמרמז עליו הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.14.

אף שאי אפשר להוכיח את הזיהוי הזה בוודאות, הוא נשאר כנראה ההסבר העקבי ביותר לכלל הנתונים המקראיים הקיימים.