INF230

סדר הכנסיות?

סדר שבע הכנסיות המוזכרות בהתגלות 1.11 (אפסוס, סמירנה, פרגמון, תיאטירה, סרדיס, פילדלפיה, לאודיקיה) אינו כרונולוגיה היסטורית, אלא סדר גיאוגרפי ו…

4 דקות 2 פסוקים ספר אחד

סדר הכנסיות?

סדר שבע הכנסיות המוזכרות בפסוק חזוֹן יוֹחָנָן 1.11 (אפסוס, סמירנה, פרגמון, תיאטירה, סרדיס, פילדלפיה, לאודיקיה) אינו כרונולוגיה היסטורית, אלא סדר גיאוגרפי והגיוני:

שבע הערים יוצרות מעגל דואר באסיה הקטנה (טורקיה של ימינו).

המסלול עוקב אחר הדרך שהיה עובר בה שליח היוצא מ (שם יוחנן גולה), מגיע לנמל אפסוס, ואז עולה צפונה (סמירנה, פרגמון), ולאחר מכן יורד שוב אל פנים הארץ (תיאטירה, סרדיס, פילדלפיה, לאודיקיה).

מסלול זה הוא אפוא מעגלי, כסבב דואר, ומתנהל בכיוון השעון (מדרום־מערב צפונה, אחר כך מזרחה ולבסוף דרומה).

בקיצור

סדר הכנסיות אינו כרונולוגיה בזמן.

זהו סדר גיאוגרפי, שנועד להיות מסלול ביקור או העברה.

הכיוון הוא בכיוון השעון, לאורך לולאה מעשית סביב הדרכים הראשיות של אסיה הקטנה.

הדבר מראה שספר ההתגלות הוא ספר שנועד להסתובב: הוא אינו קבוע וסגור, אלא נועד להיקרא ולהיות משותף בכמה קהילות.

סדר הכנסיות אינו כרונולוגיה בזמן משום שבטקסט עצמו (חזוֹן יוֹחָנָן 1.11) יוחנן אינו מציג את הכנסיות כשלבים עוקבים של ההיסטוריה, אלא כקהילות ממשיות של המאה הראשונה, הממוקמות בערים מסוימות באסיה הקטנה.

מדוע אין זו כרונולוגיה בטקסט?

נמענים ממשיים: אפסוס, סמירנה, פרגמון, תיאטירה, סרדיס, פילדלפיה ולאודיקיה הן ערים מזוהות היטב, בעלות מצבים מקומיים מיוחדים.

סדר גיאוגרפי: הסדר מתאים למסלול דואר או דרכים הגיוני עבור שליח הבא מ. מתחילים באפסוס (הנמל הראשי), אחר כך עולים צפונה (סמירנה, פרגמון), ולאחר מכן יורדים שוב אל פנים הארץ (תיאטירה, סרדיס, פילדלפיה, לאודיקיה).

אין ציון זמן: יוחנן אינו אומר "אחרי אפסוס תבוא סמירנה בהיסטוריה", אלא "שלח את אשר אתה רואה אל הכנסיות הללו". הטקסט נשאר מעוגן בהווה של קהילות אלה.

אבל… קיימת קריאה סמלית

יש מפרשים (בעיקר מהמאה ה־17 ואילך) שראו בסדר זה ציור קיר כרונולוגי של תולדות הכנסייה: אפסוס = התקופה השליחית, סמירנה = תקופת קדושי השם, פרגמון = התקופה הקיסרית, וכן הלאה, עד לאודיקיה = כנסיית הקץ.

קריאה זו אפשרית כפרשנות רוחנית, אך הטקסט אינו נותן אותה במפורש.

אפשר אפוא להבחין בין:

קריאה מיידית: שבע כנסיות ממשיות של המאה הראשונה.

קריאה סמלית: שבעה שלבים בתולדות הכנסייה.

בקיצור

אנו אומרים שאין זו כרונולוגיה משום שהטקסט עצמו אינו מציג את הכנסיות כתקופות עוקבות, אלא כקהילות בנות זמנו של יוחנן. אין בכך כדי למנוע קריאה סמלית או נבואית הרואה בסדר זה ייצוג של תולדות הכנסייה לאורך המאות.

L’ordre des Eglises ?. L’ordre des sept Églises citées en Apocalypse 1.11 (Éphèse, Smyrne, Pergame, Thyatire, Sardes, Philadelphie, Laodicée) n’est pas une chronologie historique, mais un ordre géographique et… L’ordre des Eglises ?. L’ordre des sept Églises citées en Apocalypse 1, verset 11 (Éphèse, Smyrne, Pergame, Thyatire, Sardes, Philadelphie, Laodicée) n’est pas une chronologie historique, mais un ordre géographique et logique : Les sept villes forment un cercle postal en Asie Mineure (Turquie actuelle). L’itinéraire suit la route qu’aurait empruntée un messager partant de Patmos (où Jean est exilé), arrivant au port d’Éphèse, puis remontant vers le nord (Smyrne, Pergame), avant de redescendre vers l’intérieur (Thyatire, Sardes, Philadelphie, Laodicée). Ce parcours est donc circulaire, comme une tournée de courrier, et correspond à un sens horaire (du sud-ouest vers le nord, puis vers l’est et enfin vers le sud). En résumé L’ordre des Églises n’est pas une chronologie dans le temps. C’est un ordre géographique, pensé comme un circuit de visite ou de transmission. Le sens est horaire, suivant une boucle pratique autour des principales routes de l’Asie Mineure. Cela montre que l’Apocalypse est un livre destiné à circuler : il n’est pas figé, mais pensé pour être lu et partagé dans plusieurs communautés. L’ordre des Eglises n’est pas une chronologie dans le temps parce que, dans le texte lui-même (Apocalypse 1, verset 11), Jean ne présente pas les Eglises comme des étapes successives de l’histoire, mais comme des communautés réelles du Ier siècle, situées dans des villes précises d’Asie Mineure. Pourquoi ce n’est pas une chronologie dans le texte ? Destinataires concrets : Éphèse, Smyrne, Pergame, Thyatire, Sardes, Philadelphie et Laodicée sont des villes bien identifiées, avec des situations locales particulières. Ordre géographique : L’ordre correspond à un circuit postal ou routier logique pour un messager venant de Patmos. On commence à Éphèse (port principal), puis on remonte vers le nord (Smyrne, Pergame), avant de redescendre vers l’intérieur (Thyatire, Sardes, Philadelphie, Laodicée). Pas d’indication temporelle : Jean ne dit pas “après Éphèse viendra Smyrne dans l’histoire”, mais “envoie ce que tu vois à ces Églises”. Le texte reste ancré dans le présent de ces communautés. Mais… une lecture symbolique existe Certains interprètes (surtout à partir du XVIIe siècle) ont vu dans cet ordre une fresque chronologique de l’histoire de l’Église : Éphèse = temps apostolique, Smyrne = temps des martyrs, Pergame = temps impérial, etc., jusqu’à Laodicée = Église de la fin. Cette lecture est possible comme interprétation spirituelle, mais elle n’est pas explicitement donnée par le texte. On peut donc distinguer : Lecture immédiate : sept Églises réelles du Ier siècle. Lecture symbolique : sept étapes de l’histoire de l’Église. En résumé Nous disons que ce n’est pas une chronologie parce que le texte lui-même ne présente pas les Eglises comme des périodes successives, mais comme des communautés contemporaines de Jean. Cela n’empêche pas une lecture symbolique ou prophétique qui voit dans cet ordre une représentation de l’histoire de l’Église à travers les siècles.