מהם האותות הללו?
המשל על התאנה המנצנת מתייחס לקִרבת מלכות אלוהים ולשובו של המשיח. האותות המוזכרים הם אלה המתוארים בנאום האסכטולוגי של ישוע, והם נוגעים לכלל המאמינים, אך גם לישראל בפרט.
מתי אומר ישוע את המשל הזה?
משל זה נאמר במסגרת הנאום על הר הזיתים, מיד לאחר שישוע הכריז על סדרת אירועים נבואיים:
_ חורבן בית המקדש,
_ מלחמות ואסונות,
_ רדיפות,
_ הופעת נביאי שקר,
_ טלטלות קוסמיות,
_ ושובו של בן האדם בכבוד.
בהקשר זה המשיח ישוע משתמש בדימוי של התאנה המנצנת כדי ללמד שהאותות הנראים לעין מבשרים מציאות רוחנית קרובה: בוא המלכות.
מהם האותות המוזכרים?
ה“אותות” שעליהם מדובר הם אלה המוזכרים בפסוקים הקודמים של מתי 24, מרקוס 13 ולוקס 21. הם כוללים:
הפרעות עולמיות: מלחמות, רעב, רעידות אדמה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.6-7: “תשמעו על מלחמות ועל שמועות מלחמה… יהיו רעב ורעידות אדמה במקומות שונים.”
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.7-8: “כאשר תשמעו על מלחמות ועל שמועות מלחמה… יהיו רעידות אדמה במקומות שונים, יהיה רעב.”
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.9-11: “כאשר תשמעו על מלחמות ועל מהומות… יהיו רעידות אדמה גדולות, רעב ודבר במקומות שונים.”
אותות בשמים: השמש והירח מחשיכים, הכוכבים נופלים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.29: “השמש תחשך, הירח לא יתן את אורו, הכוכבים יפלו מן השמים…”
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.24-25: “השמש תחשך, הירח לא יתן את אורו, הכוכבים יפלו מן השמים…”
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.25: “יהיו אותות בשמש, בירח ובכוכבים…”
טלטלות דתיות: משיחי שקר, רדיפת המאמינים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.5,9-11: “רבים יבואו בשמי… תימסרו לרדיפה… נביאי שקר רבים יקומו.”
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.6,9-13: “רבים יבואו בשמי… הישמרו לנפשכם… תהיו שנואים בגלל שמי.”
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.8-17: “היזהרו פן תוטעו… תימסרו… תהיו שנואים בגלל שמי.”
הכרזת הבשורה בכל העולם.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.14: “בשורת המלכות הזאת תוכרז בכל העולם…”
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.10: “תחילה צריך להכריז את הבשורה בפני כל העמים.”
הקטע הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21 אינו מזכיר במפורש את ההכרזה האוניברסלית הזו, אך היא משתמעת מהקשר העדות בפני העמים.
האותות הללו מושווים לניצנים של התאנה, המבשרים את בוא הקיץ: הם אינם הסוף עצמו, אלא סימנים לכך שהמלכות קרובה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32: “למדו משל מן התאנה…”
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.28: “למדו משל מן התאנה…”
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29: “ראו את התאנה ואת כל העצים…”
את מי האותות הללו נוגעים?
ישראל: התאנה מתפרשת לעתים קרובות במקרא כסמל לישראל. יש פרשנים הרואים במשל הזה רמז לשיקום ישראל או לתפקידו באירועי אחרית הימים. העובדה שהמשיח ישוע מדבר על “הדור הזה” פורשה גם כהתייחסות לעם היהודי, שלא ייעלם לפני התגשמות הנבואות.
התלמידים והמאמינים ישוע פונה ישירות לתלמידיו. הוא קורא להם להישאר ערניים, לפרש את האותות ולהתכונן מבחינה רוחנית. המסר הוא אפוא אוניברסלי: כל מאמין נקרא להבחין בעתים ולחיות בציפייה למלכות.
האנושות כולה. לוקס מרחיב את התמונה באומרו: “ראו את התאנה ואת כל העצים”, דבר המרמז שהאותות נראים לכול ושהקריאה לערנות חורגת ממסגרת ישראל.
בקיצור
המשל על התאנה המנצנת הוא הזמנה לקרוא את אותות העתים בהבחנה. הוא מבשר שמלכות אלוהים קרובה, ושהאירועים הנבואיים צריכים לעורר אמונה וערנות. הוא נוגע לישראל, העם נושא ההבטחות, אך גם לכל המאמינים, הנקראים לזהות את האותות ולהיות מוכנים.