Dans הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.11-13, le roi entre dans la salle du festin et remarque un homme qui n’a pas l’habit de noces. Il lui demande pourquoi, mais l’homme reste muet. Le roi ordonne alors qu’on le jette dehors.
כיצד יכלו השומעים בהקשר של הבשורה על פי מתי להבין זאת? אם האיש היה עני וללא אמצעים להשיג בגד חתונה, האם הוא אחראי?
ב משתה החתונה בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.11-13, פרשנים אחדים מציעים שהמלך עצמו סיפק את בגדי החתונה לאורחים, כפי שהיה נהוג במשתאות מלכותיים באותה תקופה.
הקשר היסטורי ותרבותי
בתרבויות המזרח הקדום, ובמיוחד במזרח התיכון, היה נהוג שהמארח, ובמיוחד מלך, נותן לאורחיו בגד הולם בחתונה או במשתה גדול. בגד זה סימל:
_את הכבוד שבהזמנה
_את קבלת סמכותו של המארח
_את ההכנה לאירוע ואת הכבוד כלפיו
לפיכך, העובדה שהאיש היה ללא בגד חתונה אינה מעידה שהיה עני או שלא היה יכול להשיג אחד, אלא שסירב ללבוש את הבגד שהוצע לו.
פרשנות רוחנית
_בגד החתונה מייצג את הצדק, הקדושה או האמונה שאלוהים מציע לאלה העונים לקריאתו.
_לסרב לבגד הזה פירושו לבוא אל אלוהים בלי להניח לעצמך להשתנות, בלי תשובה ובלי מחויבות.
_האיש שנדחה מן המשתה איננו נענש על עוניו, אלא על סירובו הפנימי להתאים את עצמו לרוח המלכות.
סיכום
הרעיון שהמלך נתן את הבגדים מחזק את מסר החסד: אלוהים מספק את כל הנדרש כדי להיכנס למלכותו, אך כל אדם צריך לקבל את המתנה הזו וללבוש אותה. זו אינה שאלה של אמצעים, אלא של לב.