ההבדל בין הסיפורים בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.29-34, בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.46-52 ובהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 בנוגע למספר העיוורים המוזכרים עורר דיונים רבים בקרב חוקרי המקרא. להלן כמה כיווני הסבר אפשריים:
השוואת האירועים
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.29-34: מזכיר שני עיוורים היושבים על שפת הדרך, ששניהם נרפאו בידי ישוע המשיח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.46-52 והבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43: מזכירים עיוור אחד בלבד, ששמו בר-טימאי במרקוס, אך שניהם ממקמים את הנס ביציאה מיריחו (מרקוס ומתי) או בהתקרבות ליריחו (לוקס).
הסברים אפשריים
התמקדות בבר-טימאי: מרקוס ולוקס אולי בחרו להתמקד בעיוור הבולט יותר, המזוהה כבר-טימאי במרקוס. התמקדות זו עשויה לנבוע מתפקידו המיוחד או מהכרתו בקהילה הנוצרית הקדומה.
משמעות תאולוגית: מתי, המשתדל לעתים קרובות להראות לקוראיו היהודים את חשיבות האירועים ואת שלמותם, אולי הזכיר שני עיוורים כדי לחזק את אמינותו של נס זה ואת השפעתו.
סיכום
מקובל בדרך כלל שסיפורים אלה מתייחסים לאותו אירוע, למרות הבדלים בפרטים. השינויים הללו ממחישים את העושר והמגוון של עדויות הבשורות, שכן כל מחבר מביא נקודת מבט ייחודית ומספר על אירועי מפתח בחייו ובשירותו של ישוע המשיח.
כל מחבר בוחר את ההיבטים של האירועים המשרתים את מטרתו המיוחדת. הם מוסרים רק חלק מהאמת, ולכן רק הצירוף של הטקסטים השונים הנוגעים לאותו אירוע מאפשר לקבל תמונה מדויקת יותר של מה שהתרחש.
בסופו של דבר המסר המרכזי נשאר ללא שינוי: חמלתו וכוח הריפוי של ישוע המשיח, וכן אמונתם של העיוורים שביקשו את עזרתו בייאוש.