מועצת יבנה, שלפי המסורת נערכה לקראת סוף המאה הראשונה לספירה, מוזכרת לעתים קרובות כרגע מכריע בתולדות היהדות. להלן כמה נקודות עיקריות בנושא:
רקע היסטורי
חורבן בית המקדש השני: לאחר חורבן בית המקדש השני בירושלים בשנת 70 לספירה על ידי , נדרשה היהדות להתארגן מחדש ולהתכוונן מחדש בלי בית המקדש כמרכז הפולחן.
איחוד והתבוננות: יבנה הפכה למרכז של לימוד והתבוננות עבור החכמים, בראשות רבן יוחנן בן זכאי, חכם יהודי נכבד.
תפקיד וחשיבות
ארגון מחדש של היהדות הרבנית: מועצה זו סייעה לבנות מחדש את היהדות סביב לימוד והתפילה, ולא סביב הקורבנות בבית המקדש.
קביעת הקאנון: אף שמועצת יבנה קשורה במסורת לקביעת הקאנון של , תהליך הקנוניזציה הזה היה כנראה מתקדם מאוד עוד לפני הכינוס. ייתכן שנדונו בו ספרים שנויים במחלוקת, אך לא סביר שהקאנון כולו נקבע אך ורק בהזדמנות זו.
החלטות ליטורגיות והלכתיות: החכמים קיבלו החלטות חשובות בעניין התפילה, המנהגים הדתיים ופרשנות ההלכה, שעיצבו את היהדות הרבנית כפי שאנו מכירים אותה כיום.
השפעה ארוכת טווח
מעבר ליהדות הרבנית: מועצת יבנה מסמנת מעבר משמעותי ליהדות שבמרכזה , לימוד וההלכה.
שמירת הכתבים: הדיונים וההחלטות שהתקבלו תרמו לשמירתם ולהעברתם של הטקסטים הקדושים של היהדות, והבטיחו את המשכיותם למרות הטלטלות הפוליטיות והדתיות של התקופה.
אף שמועצת יבנה שנויה במחלוקת בקרב החוקרים לגבי תפקידה המדויק, אין ספק שמילאה תפקיד מכריע בארגון מחדש של היהדות לאחר חורבן בית המקדש השני. השפעתה על קביעת הקאנון ועל מבנה היהדות הרבנית הייתה עמוקה ומתמשכת.
יבנה, הידועה גם בשמה היווני ימניה (Jamnia), שוכנת במחוז המרכז של ישראל. היא נמצאת סמוך לחורבות העיר העתיקה יבנא (Yibna), כ-20 ק״מ דרומית ליפו וכ-15 ק״מ צפונית לאשדוד. כיום אתר החפירות תל יבנה נמצא ממזרח לעיר המודרנית.
ליבנה היסטוריה עשירה, והיא חשובה במיוחד בתולדות עם ישראל בשל תפקידה בשיקום היהדות לאחר חורבן בית המקדש השני