החזיונות הגדולים בספר דניאל אינם רצף של התגלויות בלתי תלויות. הם חוזרים על כמה נושאים משותפים, ובד בבד מוסיפים בהדרגה הבהרות חדשות. דניאל 2 מציג מבנה כללי ראשון של הממלכות; דניאל 7 חוזר על הרצף הזה מנקודת מבט אחרת; דניאל 8 מזהה מעצמות מסוימות; דניאל 9 מרכז את תשומת הלב בירושלים, בעמו של דניאל ובתקופת שבעים השבועות; ולבסוף דניאל 10–12 מפתח התגלות ארוכה המובילה עד לגאולה ולתחייה. התקדמות זו מאפשרת להבין את ההשלמה ההדדית של הנבואות מבלי לצמצם אותן לחזרה פשוטה.
אחד המאפיינים של ספר דניאל הוא החזרה על נושאים שכבר הוצגו.
חזון ראשון מציג מבנה כללי.
חזון מאוחר יותר חוזר על מרכיבים מסוימים, מפתח אותם או מדייק אותם.
שיטה זו מופיעה במיוחד בחזיונות העוסקים בממלכות.
לכן עדיף לקרוא את הנבואות לפי עיקרון של התקדמות והעמקה ולא כהתגלויות בלתי תלויות לחלוטין.
תצפית זו אינה אומרת שכל החזיונות מתארים בדיוק את אותם אירועים.
לחלקם היקף רחב יותר; אחרים מרכזים את תשומת הלב בתקופה או בשאלה מסוימת.
דניאל 2 מציג את התיאור הנבואי הגדול הראשון בספר.
נבוכדנאצר רואה פסל המורכב מכמה חומרים:
אבן שנחצבה "לא בידיים" פוגעת אחר כך בפסל והופכת להר גדול המלא את כל הארץ (דָּנִיֵּאל 2.31-35).
דניאל מסביר שחלקי הפסל השונים מייצגים רצף של ממלכות (דָּנִיֵּאל 2.36-43).
החזון קובע כך מבנה ראשון:
ממלכה → ממלכה → ממלכה → ממלכה → התערבות אלוהית → ממלכה שלא תחרב לעולם.
דניאל 2 מספק את המסגרת הכללית שממנה ניתן יהיה להשוות כמה חזיונות מאוחרים יותר.
דניאל 7 חוזר על נושא רצף הממלכות.
אולם מתכות הפסל מוחלפות בארבע חיות העולות מן הים.
הפירוש מבהיר:
"אלה החיות הגדולות, שהן ארבע, ארבעה מלכים יקומו מן הארץ" (דָּנִיֵּאל 7.17).
ההתאמה הכללית לדניאל 2 היא אפוא חזקה.
עם זאת, דניאל 7 מביא כמה מרכיבים חדשים:
לפיכך דניאל 7 אינו חוזר סתם על דניאל 2.
הוא מעמיק את החזון הראשון.
הבדל חשוב מפריד גם בין דניאל 2 לדניאל 7.
דניאל 2 מספר על חלום שניתן לנבוכדנאצר ואחר כך פורש על ידי דניאל.
דניאל 7 מספר על חזון שדניאל קיבל ישירות.
המסגרת הנבואית הראשונה מוצגת אפוא דרך מבטו של מושל עובד אלילים.
השנייה ניתנת לנביא עצמו.
הבדל זה מלווה גם בשינוי בדרך ההצגה.
לפסל שבדניאל 2 מראה מרשים.
החיות שבדניאל 7 מבליטות יותר את אכזריותן של המעצמות הארציות.
דניאל 8 ממשיך את ההתפתחות הנבואית.
הפעם מופיעות בחזון בעיקר שתי חיות:
איל;
תיש.
הטקסט מספק אחר כך זיהוי מפורש:
"הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן" (דָּנִיֵּאל 8.20-21).
הבהרה זו היא שלב חשוב.
בדניאל 2 ובדניאל 7 הופיעו הממלכות בעיקר בצורה סמלית.
בדניאל 8 מעצמות מסוימות נקראות בשמן ישירות.
ההתגלות נעשית אפוא ניתנת יותר לזיהוי היסטורי.
דניאל 8 אינו מציג ארבע ממלכות עוקבות באותה צורה כמו דניאל 2 ודניאל 7.
החזון מרכז את תשומת הלב בשלבים מסוימים וייחודיים.
הבדל זה חשוב מבחינה מתודולוגית.
השוואת נבואות אינה מחייבת בהכרח להתאים כל מרכיב למרכיב זהה בכל החזיונות.
דניאל 8 בוחר ומפתח חלקים מסוימים של ההיסטוריה הנבואית.
הוא מוסר במיוחד מידע נוסף על הסכסוך בין המעצמה המיוצגת על ידי האיל לזו המיוצגת על ידי התיש, ואחר כך על המעצמה העולה מן החלוקה שלאחר מכן.
היחס בין שלושת החזיונות הגדולים הראשונים יכול אפוא להיות מסוכם כך:
דניאל 2: מסגרת כללית
↓
דניאל 7: חזרה והעמקה
↓
דניאל 8: ריכוז וזיהוי של מעצמות מסוימות
תנועה זו היא עיקרון חשוב לפירוש הספר.
נבואה מאוחרת יותר יכולה להאיר נבואה קודמת מבלי לשחזר אותה בהכרח במלואה.
לדניאל 9 מבנה שונה.
הפרק מתחיל לא בחזון חדש על ממלכות, אלא בקריאת נבואה קודמת.
דניאל מסביר:
"אני דניאל בינותי בספרים מספר השנים אשר היה דבר ה אל ירמיה הנביא, למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה" (דָּנִיֵּאל 9.2).
קריאה זו מובילה את דניאל לתפילה.
התגלות שבעים השבועות באה בתגובה לצעד זה.
הפרספקטיבה מתרכזת כעת במיוחד ב:
דניאל 9 אינו אפוא רק גרסה חדשה של דניאל 2, 7 או 8.
הוא מציג מוקד מיוחד.
דָּנִיֵּאל 9.24 מכריז:
"שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך."
ניסוח זה מבדיל את הנבואה מן ההצגות הסמליות הגדולות שקדמו לה.
הפסל שבדניאל 2, החיות שבדניאל 7 והאיל והתיש שבדניאל 8 מציגים רצפים של מעצמות.
דניאל 9 מציג תקופה המאורגנת במפורש בשבועות.
העיון המפורט בכרונולוגיה זו שייך לפירוש המוקדש לדניאל 9.
במסגרת המבנה הכללי של הספר, העיקר הוא שההתגלות מתרכזת כעת בעמו של דניאל ובירושלים.
דניאל 10 פותח את היחידה הנבואית הגדולה האחרונה.
אין לבודד את הפרק מדניאל 11 ומדניאל 12.
הוא מספק את ההקשר להתגלות שבאה אחריו.
דניאל נמצא בשנה השלישית לכורש (דָּנִיֵּאל 10.1).
החזון מציג גם ממד בלתי נראה של הסכסוך, בכך שהוא מזכיר בין השאר את שר מלכות פרס, את מיכאל ואת שר יוון (דָּנִיֵּאל 10.13, 20-21).
הפרק מכין אפוא את הקורא להבין שהאירועים הפוליטיים המתוארים לאחר מכן אינם מוצגים רק בממדם האנושי.
דניאל 11 בולט בהיקף האירועים הפוליטיים שהוא מתאר.
שליטים מחליפים זה את זה.
נכרתות בריתות.
נישואים פוליטיים נכשלים.
פורצות מלחמות.
ממלכות מתנגשות.
מופיעות רדיפות.
הנבואה נעשית מפורטת הרבה יותר מאשר בהצגות הכלליות של דניאל 2 ושל דניאל 7.
התנועה שהוזכרה קודם נמשכת אפוא:
ארכיטקטורה כללית → העמקה → זיהוי → פיתוח מפורט.
דניאל 12 מוביל את ההתגלות האחרונה אל האופק הסופי שלה.
הפרק מזכיר תקופת צרה ואחר כך את גאולת העם (דָּנִיֵּאל 12.1).
אחר כך הוא מכריז:
"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם" (דָּנִיֵּאל 12.2).
ההתקדמות הנבואית מגיעה כך לרמה החורגת מן השינויים הפוליטיים.
ההיסטוריה של הממלכות מובילה לבסוף אל שאלת גורלם של בני האדם ואל התחייה.
אפשר לייצג את מכלול החזיונות בצורה מפושטת:
דניאל 2רצף כללי של הממלכות.
↓
דניאל 7ממלכות, רדיפה, משפט ושלטון עולמי.
↓
דניאל 8זיהוי ופיתוח של מעצמות מסוימות.
↓
דניאל 9ירושלים, עמו של דניאל ושבעים השבועות.
↓
דניאל 10-11פיתוח מפורט של הסכסוכים והממד הבלתי נראה של ההיסטוריה.
↓
דניאל 12צרה, גאולה ותחייה.
ההתגלות מתקדמת אפוא מהצגה כללית של ההיסטוריה הפוליטית אל האופק האסכטולוגי שלה.
| קטע | דימוי או צורה עיקריים | נושא מרכזי | מרכיב חדש |
|---|---|---|---|
| דניאל 2 | פסל | רצף הממלכות | מבנה כללי ראשון |
| דניאל 7 | ארבע חיות | ממלכות, רדיפה ומשפט | בן אדם, קדושים, בית דין שמימי |
| דניאל 8 | איל ותיש | מדי ופרס, יוון, סכסוך סביב המקדש | זיהוי מפורש של מעצמות |
| דניאל 9 | שבעים שבועות | עמו של דניאל וירושלים | כרונולוגיה נבואית מיוחדת |
| דניאל 10 | חזון מבוא | ממד בלתי נראה של הסכסוך | שרי פרס ויוון, מיכאל |
| דניאל 11 | רצף שליטים וסכסוכים | פיתוח היסטורי מפורט | ריבוי הפרטים |
| דניאל 12 | צרה, גאולה, תחייה | הגשמה סופית | תחייה ונחלה סופית |
טבלה זו מראה את ההתקדמות מבלי לטעון שלכל החזיונות יש בדיוק אותו היקף נבואי.
החזרה הנבואית ממלאת תפקיד חשוב בדניאל.
אך יש להבין נכון את המונח "חזרה".
כאשר דניאל 7 חוזר לרצף ממלכות שכבר מופיע בדניאל 2, הוא אינו משחזר סתם את החזון הראשון.
הוא מוסיף מרכיבים חדשים.
כאשר דניאל 8 חוזר על מעצמות מסוימות, הוא מזהה אותן ביתר דיוק.
כאשר דניאל 11 מפתח סכסוכים פוליטיים, הוא מספק רמת פירוט שלא הייתה בחזיונות הקודמים.
לכן מדויק יותר לדבר על:
חזרה עם העמקה;
שיבה לנושא עם דיוק;
השלמה הדרגתית.
התקדמות זו מחייבת כלל מתודולוגי.
כל חזון צריך להילמד תחילה לגופו.
יש לבחון:
רק לאחר מכן אפשר להשוות אותו לחזיונות האחרים.
פעולה בסדר הפוך עלולה לאלץ חזון להיכנס למערכת שנבנתה על בסיס חזון אחר.
ההשוואה צריכה להאיר את הטקסט, לא להחליף אותו.
זיהויים מסוימים ניתנים ישירות על ידי דניאל.
לדוגמה:
"האיל [...] מלכי מדי ופרס" (דָּנִיֵּאל 8.20).
"והצפיר השעיר מלך יוון" (דָּנִיֵּאל 8.21).
לציונים אלה ערך פרשני גדול יותר מאשר להשוואות הבנויות אך ורק על דמיון.
לכן על השיטה לצאת תמיד מן הפירושים הפנימיים לפני שמרחיבים את ההשוואה.
השוואות אחרות דורשות שחזור היסטורי או תיאולוגי.
הן יכולות להיות מוצקות ועקביות מבלי שהטקסט מנסח אותן במפורש.
יש אז לשמור על ההבחנה היסודית בין:
מה שהטקסט מזהה;
מה שההיסטוריה מאפשרת לקרב;
מה שהפירוש משחזר.
הבחנה זו חשובה במיוחד לכרונולוגיות נבואיות ולניסיונות ליישוב מפורט בין כמה חזיונות.
למרות ההבדלים ביניהן, הנבואות הגדולות של דניאל מתכנסות אל שאלה יסודית:
מהי תוצאת ההיסטוריה של הממלכות האנושיות?
דניאל 2 משיב בממלכה שלא תחרב לעולם.
דניאל 7 משיב במשפט ובשלטון עולמי.
דניאל 8 מראה שגם למעצמות המאיימות ביותר יש גבול.
דניאל 9 מציב את ירושלים ואת עמו של דניאל בתוך כרונולוגיה מכוונת.
דניאל 10-12 מוביל את הסכסוכים עד לגאולה ולתחייה.
ריבוי החזיונות אינו הורס אפוא את אחדותם.
עיקרון ההתקדמות מופיע אפילו בחוויה האישית של דניאל.
הנביא מקבל את החזיונות, לעיתים שואל על משמעותם ולעיתים נשאר נבוך.
בסוף הספר הוא מודה:
"ואני שמעתי ולא אבין" (דָּנִיֵּאל 12.8).
הצהרה זו היא אמצעי זהירות חשוב לכל לימוד נבואי.
לקבל או לקרוא התגלות אין פירושו בהכרח לשלוט מיד בכל פרטיה.
הספר עצמו שומר על הבחנה בין ההתגלות שניתנה לבין ההבנה המלאה של הגשמתה.
החזיונות הגדולים של דניאל יוצרים התקדמות.
דניאל 2 קובע את המסגרת הכללית.
דניאל 7 חוזר על מסגרת זו ומעמיק אותה.
דניאל 8 מזהה מעצמות מסוימות ומרכז את הנבואה יותר.
דניאל 9 מעביר את תשומת הלב לירושלים, לעמו של דניאל ולשבעים השבועות.
דניאל 10-12 מפתח את ההתגלות הגדולה האחרונה עד לצרה, לגאולה ולתחייה.
התקדמות זו ניתנת לסיכום כך:
ארכיטקטורה כללית → העמקה → דיוק → מיקוד → פיתוח → הגשמה.
לפיכך אין לבודד את נבואות דניאל זו מזו ואין למזג אותן באופן מלאכותי.
לכל אחת מבנה ומסר משלה.
עם זאת, השוואתן מגלה קוהרנטיות כללית: ככל שהחזיונות באים זה אחר זה, ההיסטוריה נעשית מדויקת יותר ואופקה הסופי ניכר בבהירות רבה יותר.