הטקסט של לוקס אינו מפרט זאת במפורש. למעשה, איננו יודעים מי ביקש מהחיגר לשעבר להופיע לצד פטרוס ויוחנן. עם זאת, אפשר להעיר כמה הערות.
לאחר הרפואה, האיש אינו מש עוד מן השליחים:
«ויהי כאשר דבק בפטרוס וביוחנן, רץ כל העם אליהם בתדהמה אל האכסדרה הנקראת אכסדרת שלמה» (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3.11).
כאשר נעצרו פטרוס ויוחנן, סביר אפוא שגם האיש הזה הובא עמם, או שהרשויות זימנו אותו מאוחר יותר כדי שישמש עד בפרשה. על ההופעה בפני ה מציין לוקס:
«וכראותם את האיש שנרפא עומד עמהם, לא היה להם מה להשיב» (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.14).
נוכחותו היא אכן הוכחה שאין עליה עוררין לנס. בהמשך, חברי ה עצמם מודים:
«אות גלוי נעשה על ידם, והוא ידוע לכל יושבי ירושלים, ואיננו יכולים להכחישו» (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.16).
לפיכך סביר שרשויות הדת רצו לחקור אותו, או לפחות שראו צורך להחזיק אותו לנגד עיניהן במהלך בירור הענין. יש פרשנים הסבורים גם שייתכן שליווה את פטרוס ויוחנן מרצונו, מתוך הכרת תודה ונאמנות כלפי אלה שזה עתה רפאו אותו.
בסופו של דבר, הטקסט אינו מאפשר לקבוע בוודאות מי יזם את נוכחותו בפני ה. עם זאת נוכחותו נשארת מרכיב חיוני בסיפור, שכן היא מנעה כל עירעור על הנס והעמידה את רשויות הדת במצב מביך במיוחד.