עולה כי דניאל חיבר את ספרו על פני תקופה ממושכת. סביר להניח שהוא רשם את עדויותיו השונות בהדרגה, מה שיסביר מדוע ספרו הוא אוסף של כתבים שונים אלה.
טענה זו ריאלית לגמרי, והיא תואמת את מה שרוב החוקרים רואים כדרך הרגילה שבה נכתב ספר דניאל.
האם דניאל כתב את ספרו על פני תקופה ארוכה?
כן, זה סביר מאוד.
ספר דניאל מקיף כ-70 שנות היסטוריה, משנת 605 לפנה״ס ועד השנים הראשונות של כורש (בערך 536 לפנה״ס). לכן יהיה מפתיע אם דניאל כתב את כל ספרו בבת אחת.
הרמזים הפנימיים בטקסט מראים שהוא כתב תוך כדי האירועים, ואחר כך כתבים אלה נאספו לספר אחד.
מדוע רעיון זה עקבי?
-
הספר מכיל סיפורים אישיים המתרחשים ברגעים שונים מאוד
כל פרק מתחיל בציון זמן:
- דָּנִיֵּאל 1.1: תחילת הגלות
- דָּנִיֵּאל 2.1: שנתו השנייה של נבוכדנאצר
- דָּנִיֵּאל 7.1: שנתו הראשונה של בלשאצר
- דָּנִיֵּאל 10.1: שנתו השלישית של כורש
סימנים אלה מראים שדניאל כותב בזמנים שונים בחייו, ולא בישיבה אחת.
-
החזיונות מתוארכים ונראה שנרשמו לאחר מעשה
כל חזון מוצג כאירוע שנחווה:
- ״היה לי חזון…״
- ״דבר נגלה לדניאל…״
- ״ראיתי בחזון…״
לשון זו מרמזת שדניאל רושם את חוויותיו הנבואיות ברגע שהן מתרחשות, כמו יומן רוחני.
-
הסגנון משתנה בין הסיפורים לחזיונות
פרקים 1–6 הם סיפוריים. פרקים 7–12 הם אפוקליפטיים.
הבדל סגנוני זה מצביע על:
- זמני כתיבה שונים,
- מטרות שונות,
- ככל הנראה חומרי כתיבה שונים.
-
האיסוף הסופי עולה בקנה אחד עם הנוהג היהודי
בעת העתיקה, הנביאים או תלמידיהם:
- כתבו סיפורים,
- שמרו חזיונות,
- ואחר כך אספו מסמכים אלה לספר אחד.
כך היה עם ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל… דניאל אינו יוצא דופן.
סיכום
כן, זה סביר לגמרי – ואף סביר מאוד – ש:
- דניאל כתב על פני תקופה ארוכה,
- סיפוריו וחזיונותיו נכתבו במהלך הזמן,
- ואחר כך נאספו לספר אחד לקראת סוף חייו או זמן קצר לאחריו.
הבנה זו מחזקת את הרעיון שספר דניאל הוא עדות חיים, אוסף של סיפורים שנחוו ושל חזיונות שהתקבלו, מסודר בקפידה כדי להעביר מסר תיאולוגי עקבי.