להלן ניתוח אקזגטי פסוק אחר פסוק של הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.1-37.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.1 כשישוע המשיח יוצא מבית המקדש, תלמיד אחד מתפעל מיופיין של האבנים והבניינים. מבט נפעם זה עומד בניגוד לחומרת תשובתו של ישוע, הרואה מעבר למראה החיצוני אל המשפט הבא.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.2 ישוע המשיח מבשר על חורבן בית המקדש: “לא תישאר אבן על אבן.” דבר נבואי זה מזעזע, כי בית המקדש הוא לב הזהות הדתית של ישראל. הוא פותח את הנאום האסכטולוגי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.3-4 על , מול בית המקדש, ארבעה תלמידים (פטרוס, יעקב, יוחנן ואנדראס) שואלים את ישוע המשיח בצנעה. הם רוצים לדעת את העת ואת האותות של ההגשמה. שאלתם קושרת את חורבן בית המקדש עם קץ הימים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.5-6 ישוע המשיח פותח באזהרה: “היזהרו פן יתעה אתכם איש.” הוא מבשר שרבים יבואו בשמו, יטענו שהם המשיח, ויתעו רבים. הבחנה היא חיונית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.7-8 מלחמות, שמועות על מלחמות, רעידות אדמה ורעבונות יתרחשו, אך עדיין לא יהיה זה הקץ. אלה “ראשית החבלים”, כצירי הלידה לפני הלידה: סבל שמכין לידה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.9-11 התלמידים יימסרו לבתי דין, יוכו ויובאו לפני השלטונות. אך הדבר ישמש עדות. ישוע מרגיע אותם: רוח הקודש תדבר בהם. הרדיפה הופכת למקום שליחות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.12-13 הפילוג יגיע למשפחות: אח נגד אח, ילדים נגד הורים. התלמידים יהיו שנואים בגלל שמו של ישוע המשיח. אך ההבטחה ברורה: מי שיעמוד עד הקץ יושע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.14-18 ישוע המשיח מדבר על “שיקוץ השממה” (רמז לדניאל), אות למפנה דרמטי. הוא קורא לבריחה מיידית, בלי לפנות לאחור. אוי לנשים ההרות ולמניקות: הדחיפות מוחלטת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.19-20 הצרה תהיה חסרת תקדים. אילולא קיצר אלוהים את הימים האלה, איש לא היה נושע. אך למען הנבחרים הוא יקצר אותם. הריבונות האלוהית תוחמת אפילו את עתות המשבר.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.21-23 ישוע המשיח חוזר אל משיחי השקר ונביאי השקר, המסוגלים לעשות אותות ומופתים כדי להתעות, אם אפשר, אפילו את הנבחרים. הוא מדגיש: “היזהרו. אמרתי לכם הכול מראש.”
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.24-27 אחרי הצרה הזאת יופיעו אותות קוסמיים: חשכת השמש, נפילת הכוכבים. אז יבוא בן האדם בענני שמים בעוצמה ובכבוד. המלאכים יאספו את הנבחרים מארבע קצוות העולם.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.28-29 ישוע המשיח מציג : . כשענפיה נעשים רכים, הקיץ קרוב. כך גם כשהאותות מופיעים, בן האדם קרוב, על הפתח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.30-31 הוא מצהיר ש עד שכל זה יקרה. דבריו לא יעברו, גם אם שמים וארץ יחלפו. סמכות דברו מוחלטת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.32 היום והשעה אינם ידועים, אפילו לא לבן. רק האב יודע אותם. הצהרה זו מדגישה את ענוות הבן ואת ריבונות האב.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.33-37 ישוע המשיח מסיים בקריאה לערנות: “היו ערים.” הוא משווה את המצב לאדון שיצא למסע והטיל על כל אחד את משימתו. השוער צריך לשקוד. האדון עשוי לחזור בכל רגע. “מה שאני אומר לכם, אני אומר לכולם: היו ערים.”
נאום זה הוא בעת ובעונה אחת נבואי, רועי ורוחני. הוא מכין את התלמידים לעבור את ההיסטוריה באמונה, בצלילות דעת ובתקווה, בלי ליפול לפחד או להשערות.