אפשר לשאול על הצורה שבה משתמש מתי: ״מלכות השמים״. איננו מוצאים ביטוי זה אצל מרקוס, לוקס ויוחנן, המשתמשים ב״מלכות האלוהים״.
יש מפרשים המציעים את ההסבר הבא: היהודים נמנעו מלהשתמש בשם האלוהים מתוך כבוד, ולכן העדיפו את המילה ״שמים״ לציון האל. ואולם מתי משתמש חמש פעמים בביטוי ״אלוהים״ בדברו על המלכות (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.33, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.28, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.24, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.31 והַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.43), ויתר על כן הוא משתמש כמעט 45 פעמים במילה אלוהים בהזדמנויות שונות.
מתי מבקש אפוא להבחין בין מלכות השמים (32 הופעות) לבין מלכות האלוהים (5 הופעות).
״מלכות האלוהים״ מציינת אך ורק את הניצולים, ואילו ״מלכות השמים״ כוללת הן את הניצולים והן אחרים המציגים עצמם כנוצרים בלי להיות כאלה באמת. הבחנה זו באה לידי ביטוי בייחוד ב של הזונין והחיטה הטובה (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.36-43), בזה של גרגיר החרדל (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32) וכן ב של המכמורת (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-52). נשוב ונדון בהרחבה בהיבט חדש זה של המלכות, שבשום מקום אין לו אזכור בברית הישנה, כאשר נלמד משלים אלה לפרטיהם.