תורות המקרא

אלוהים לא הסתפק בבריאת האנושות; הוא גם קבע לאדם מטרה. למעשה, האדם אינו מסתפק בכך שהוא נולד, חי ומת. תוכניתו של אלוהים מרחיקה לכת הרבה יותר. האדם נולד עם מטרה מוגדרת שקבע אלוהים.

מדוע ברא אלוהים את האדם לפי המקרא?

כדי להיות בקשר עמו
אלוהים בורא את האדם כדי שיחיה עמו קשר אישי, המושתת על שותפות ואמון.
הפניות: בְּרֵאשִׁית 1.27 ; בְּרֵאשִׁית 3.8 ; יְשַׁעְיָהוּ 43.7.

כדי לשקף את דמותו
האדם נברא כדי לשאת את דמות אלוהים בבריאה, כלומר לייצג את אופיו, את חוכמתו ואת צדקתו.
הפניות: בְּרֵאשִׁית 1.26-27 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים 4.24.

כדי שישרת אותו וידאג לבריאה
אלוהים מפקיד בידי האדם אחריות: לעבד, לשמור ולנהל את הבריאה לפי הרצון האלוהי.
הפניות: בְּרֵאשִׁית 1.28 ; בְּרֵאשִׁית 2.15 ; תְהִלִּים 8.4-6.

כדי להגלות את כבודו
בריאת האדם משתתפת בתוכנית הכוללת של אלוהים: לגלות את כבודו באמצעות יצורים המסוגלים להכיר אותו ולהשתחוות לו.
הפניות: יְשַׁעְיָהוּ 43.7 ; תְהִלִּים 100.3 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10.31.

כדי לחיות בציות וללכת בדרכיו
אלוהים רוצה שהאדם ילך לפי מצוותיו, לא כאילוץ, אלא כדרך הטוב האמיתי.
הפניות: דְּבָרִים 10.12-13 ; מִיכָה 6.8.

כדי לשתף אותו בחיי הנצח
מההתחלה כוללת תוכניתו של אלוהים שותפות נצחית עם האדם.
הפניות: בְּרֵאשִׁית 2.9 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.3 ; חזוֹן יוֹחָנָן 21.3.

האדם אינו נעזב לבדו מול מטרה זו. אלוהים, בחוכמתו, קבע גם כללי חיים כדי להדריך את מי שרוצה ללכת אחריו. עקרונות אלה, שנחשפו במקרא, מראים את הדרך למי שבוחר בחופשיות להיכנס לקשר הזה עמו. הם אינם שרירותיים ואינם כופים: הם סוללים דרך בטוחה, מסגרת המגינה, מאירה ומכוונת.

כך מציע אלוהים לאדם דרך חיים, שבה הציות הופך לתשובה מרצון של מי שמכיר בחוכמתו ורוצה ללכת לפי רצונו.

כללי החיים האלה שנתן אלוהים אינם מפוזרים או מבולבלים: הם יוצרים מכלול קוהרנטי המקיף את הממדים החיוניים של הקיום האנושי. הם עוזרים לאדם ללכת ברצון אלוהים באופן מעשי ומאוזן.

הקטגוריות העיקריות של מצוות ועקרונות מקראיים

1. הקשר עם אלוהים
המקרא מתחיל בכיוון האדם אל בוראו: להשתחוות לאלוהים לבדו, לבטוח בו, לאהוב אותו בכל הלב ולדחות כל צורה של עבודת אלילים.
הפניות: דְּבָרִים 6.5 ; שְׁמֹות 20.2-5 ; מִיכָה 6.8.

2. הקשר עם הזולת
אלוהים נותן עקרונות לחיים של צדק, אמת, יושר, רחמים וסליחה.
הפניות: וַיִּקְרָא 19.18 ; זְכַרְיָה 7.9-10 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.39.

3. טוהר וקדושה אישית
המקרא מלמד את חשיבותו של לב טהור, של התנהגות ישרה מבחינה מוסרית ושל חיים העולים בקנה אחד עם האמונה המוצהרת.
הפניות: הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 1.15-16 ; תְהִלִּים 119.9 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים 5.16-17.

4. ניהול חיי היומיום
אלוהים מדבר גם על עבודה, על מנוחה, על השימוש ברכוש חומרי, על הדיבור ועל יחסי המשפחה.
הפניות: אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַקּוֹלַסִּים 3.17 ; מִשְׁלֵי 3.5-7 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים 4.29.

5. ההליכה הרוחנית וההתמדה
החיים לפי אלוהים כוללים תפילה, אמונה, ציות והתקדמות מתמדת.
הפניות: אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 12.1-2 ; יְהוֹשֻעַ 1.8 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24.

קטגוריות אלה מראות שאלוהים מעצב את כל חיי האדם: הוא נותן דרך ברורה למי שרוצה ללכת עמו.

עקרונות חיים אלה מראים שאלוהים מדריך את האדם בכל ממדי קיומו. אך כדי להבין את הדרך הזאת במלואה, יש צורך לתפוס את התורות הגדולות שהמקרא מציג. הן מהוות את שלד האמונה ומאירות את משמעות ההיסטוריה האנושית, את טבעו של אלוהים, את מצבו של האדם ואת מעשה הישועה.

תורות אלה אינן מושגים מופשטים: הן מעצבות את האופן שבו האדם מכיר את אלוהים, הולך עמו ועונה לקריאתו.

התורות העיקריות של המקרא

תורת האלוהים:

מי הוא אלוהים? מהן תכונותיו? כיצד הוא מתגלה?
נקודות מפתח: קדושתו, צדקתו, אהבתו, ריבונותו, נאמנותו.
הפניות: שְׁמֹות 34.6-7 ; יְשַׁעְיָהוּ 45.5-6.

תורת הבריאה:

אלוהים הוא בורא כל מה שקיים, כולל האדם, שאותו רצה בצלמו.
הפניות: בְּרֵאשִׁית 1.1 ; תְהִלִּים 33.6.

תורת האדם:

כבודו של האדם שנברא בצלם אלוהים, אך גם מציאות הנפילה ותוצאותיה.
הפניות: בְּרֵאשִׁית 1.26-27 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 3.23.

תורת החטא:

טבעו של החטא, הניתוק מאלוהים, השחתת הלב האנושי — הצג את ההגדרה של INF155, וחוסר האפשרות להושיע את עצמנו.
הפניות: בְּרֵאשִׁית 3.1-8 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 6.23.

תורת ישוע המשיח:

אישיותו (אדם אמיתי ואלוהים אמיתי), שירותו, מותו, תחייתו, עלייתו לשמים.
הפניות: הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.14 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּים 2.6-11.

תורת הישועה:

ישועה בחסד, באמונה, שנעשתה אפשרית אך ורק בקורבנו של ישוע.
הפניות: אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים 2.8-9 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.12.

תורת רוח הקודש:

תפקיד רוח הקודש בלידה מחדש, בקידוש, בהוראה ובהנהגת המאמין.
הפניות: הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.26 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים 5.22-23.

תורת הקהילה:

עם אלוהים, הקרוי להשתחוות, להתחנך, לשרת ולהכריז את הבשורה.
הפניות: מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.42-47 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים 4.11-13.

תורת אחרית הימים (אסכטולוגיה):

שובו של המשיח, משפט, ממלכה נצחית — הצג את ההגדרה של INF038, בריאה חדשה.
הפניות: הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.31-46 ; חזוֹן יוֹחָנָן 21.1-4.

תורת המקרא: לא כבל, אלא הדרך לחירות האמיתית

המקרא מראה שהתורה, כלומר מכלול הוראותיו של אלוהים, לא נועדה מעולם להגביל את האדם או לצמצם את חירותו. להפך, היא סוללת דרך המובילה לחירות אותנטית, המושתתת על האמת ועל השותפות עם אלוהים. האדם אינו חופשי מעולם כפי שהוא חופשי כאשר הוא הולך ברצון בוראו.

החירות האמיתית באה מן האמת:

המשיח ישוע מלמד שהשחרור הפנימי עובר דרך קבלת דברו ותורתו.
הפניות: הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.31-32 ; תְהִלִּים 119.45.

החירות האמיתית באה מן המשיח:

הגאולה שהמשיח נותן משחררת מן החטא, מן האשמה ומן העבדות הפנימית.
הפניות: הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.36 ; אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 8.1-2.

החירות האמיתית באה מן הרוח:

רוח אלוהים משנה את הלב והופכת אותו מסוגל לחיות לפי הרצון האלוהי.
הפניה: אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 3.17.

התורה מגינה ומאירה:

מצוות אלוהים הן אור ששומר את האדם מרע ועוזר לו ללכת בכיוון בטוח.
הפניות: תְהִלִּים 19.7-8 ; מִשְׁלֵי 6.23.